פתיתי השלג שעטפו גופה
זיכרונות יום כלולתה הזכירו
שמלת הכלולות כפתיתי שלג
תמיד לבה מילאו גאווה
גם אור הירח שהשתקף
על פתיתי השלג הנופלים
הזכירו האורות על שמלתה
השלג שהרחוב הפך לבן
החל להתפוגג ומלוכלך הפך
נזכרה כיצד חתונתה התפוגגה
מרגע של אושר רצוף
הכל הפך לרגע שחור
שעם הזמן שחלף עבר
חיי השותפות הפכו שחורים
העצבות תפסה מקום באושר
שלרגע היה כפתיתי השלג
שהפכו לבוץ ועיסה מכוערת
את שמלת הכלה הלבנה
שפתיתי שלג נוצצים וזוהרים
השליכה לעבר לפח האשפה
פתיתי השלג המשיכו לעוטפה
אבי זד 2/1/23
זכויות שמורות
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה