משב רוח הבריזה החמה
עטף את פניו הצעירים
הוא עמד דומם ותוהה
מביט על האבן החמה
העלים שנשרו מצמרות העצים
כיסו מעט את הכתוב
עיניו הדומעות וגרונו הניחר
הדממה בינות הברושים הזקורים
לא המעיטו מכאבי לבו
השם שהיה חרות באבן
שם אביו שלא הכיר
גיבור מלחמה היה האב
לקרב יצא כשהאם בהריון
הבן נולד להיות יתום
עמד וחשב אילו חי
איזה מין אב היה
מה השאיר לי אחריו
אבא נשמע קול בנו
זה הקבר של סבא
הוא באמת היה גיבור
האב חיבק את בנו
כן חיים כשם הסב
הוא היה גיבור וצנחן
לא הכרתי אותו מעולם
אותך היה אוהב בטוח
ואתה היית מת עליו
אבי זד1/10/22
זכויות שמורות
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה