הָאֲבָנִים יְכוֹלוֹת לִדְמוֹת לֶחָצָץ הַלָּבָן וְהַקָּטָן,
לְשַׂחֵק בָּם "חָמֵשׁ אֲבָנִים",
לִהְיוֹת חֲדוֹת כְּצוּר חַלָּמִישׁ,
לַחְתֹּךְ כַּתַּעַר,
לִהְיוֹת כְּבַזֶּלֶת שֶׁגָּעֲשָׁה לַבָּתָהּ,
נוֹבַעַת מִלֵּב אֲדָמָה,
לִהְיוֹת נֻקְשׁוֹת כַּשַּׁחַם,
חֲלָקוֹת לְמַגָּע.
אָכֵן אֲבָנִים שֶׁל עוֹלָם וּמְלוֹאוֹ,
עוֹלָם שֶׁל אַהֲבָה,
בּוֹ נְחַפֵּשׂ וְנִמְצָא אֶת מַעֲלוֹתָיו,
גַּם אִם חֶסְרוֹנוֹתָיו לֹא נֶחְסַר.
תָּמִיד לְחַבֵּק וְלֶאֱהֹב לְלֹא תְּנַאי,
אֶת כֻּלָּם... לְאֹרֶךְ כָּל הַדֶּרֶךְ לַאֲבָנֶיהָ.
אגב, הסימון לכל הזכויות שמורות הוא © ולא @ (-;
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
