פתאום, קלטתי מבטה.
היות וממש רגע לפני,
נישקתי וחיבקתי ברוך,
ואמרתי, סעי לדרך ילדה .
והיא, עם הרובה והמדים,
והכומתה הירוקה בכותפת.
פותחת הדלת,וסוגרת מיד.
כמו בלבול פתאומי אחז בה.
פתחתי דלת, והוא, עמד באמצע
המסדרון, ניצב בין שתי דלתות,
מעמיס מקרר חדש לשכנים ממול.
הוא, הביט בה במבט זהיר וחושד.
והיא, הביטה בו במבט נוקב.
כל הזכויות שמורות...
{זה היה רק מבט, אבל מבט שלו ושלה שאמר הכל.
הכל זה אומר, שמורכב פה, מאוד. שהשיח שונה. שיש מילים
שבכלל כבר לא מזכירים בשום מקום, כאילו העלימה אותם האדמה
. והעויינות והחשד משני הצדדים כבר קשה להתעלם ממנה}.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה