מתחת לספסל זוג יושב
אור הפנס הבודד מבליח
מדי רגע משאיר עלטה
ידיהם נאחזות אחת ברעותה
מבטיהם והשתיקה אומרים הכל
סיפר חייהם כאורך גילם
בשנות הארבעים באוקראינה הרחוקה
חבורת נערים בלבוש שחור
עטורים ומקועקיים בסמלי הנאצים
ראשיהם המגולחים וצלב הקרס
המבליט את נטיתם הנאצית
הוליכו אותם לרכבת ההשמדה
את משפחתם לא מצאו
ברגע מסוים ברחו מהרכבת
כל רכושם היה עליהם
בגדים קרועים מחבורת הנאצים
ללא אוכל ברחו והסתתרו
לרוע מזלם לסטלינגרד הגיעו
בין הפטיש לבין הנשר
הנאצים משם והרוסים מכאן
את המלחמה שרדו בקושי
ניסו לחזור לעיר מולדתם
האוקראינים טבחו והרגו בהם
כמו בפרעות קיישנב ובבאיר
יושבים בשדרה מתחת לפנס
שומעים בקשות האוקראינים לעזרה
נזכרים בעבר כשהתחננו לעזרה
והאוקראינים עמדו מנגד וצחקו
את העבר תמיד יזכרו
אבל ידעו כולם שכחו
אבי זד9/3/22
זכויות שמורות
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה