הלילות שלי תמיד עמוסים
המחשבות והדאגות לא עוזבות לרגע
המחשבות עלייך
ועלי
ועל כל מה שלא נאמר
ואולי
גם את שם חושבת עליי כמו שאני חושבת
חושבת על איך שערי נופל בדיוק
בין שפיתנו הנוגעות
או על השן העקומה המופיעה כשאני צוחקת
ואולי
על הפעם ההיא שנתקענו בגשם
ואת לקחת את ידי ורקדנו רק אני ואת והכלבים
ולא הפריע הרטיבות של הבגדים
או הכלבים הנסים לקפוץ עלינו
או שזאת רק אני
שחושבת
איך שתמיד יורד הלילה כל התאים במוח
קמים ומזכירים לי אותך
כל תא ותא זועק וצורח את שמך
ואת לא פה ללטף את הדאגות
עייפתי כבר מלילות עמוסים
מתי כבר תבוא המנוחה
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה