לָכוּד / מ.מרום
זַעַף גַּעַשׁ, אָפֹר וָקָר בַּחוּץ,
נַהֲמַת רוּחַ וְשֶׁצֶף מַיִם בַּעֲרוּץ.
הֶבְלֵחַ אוֹר וְנֶפֶץ רַעַם
מַטָּח מָטָר מַכֶּה בְּזַעַם.
חַמִּים וְשָׁקֵט בַּחַדְרוֹן,
מִלְּבַד זִמְזוּם זְבוּב לָכוּד בֵּין רֶשֶׁת לַחַלּוֹן.
אַךְ אָסִיט מְעַט אֶת הָרֶשֶׁת, ייִמּוֹג בְּחֵרוּת לַסְּעָרָה,
אִם אֶת הַחַלּוֹן אֶפְתַּח, לַקִּיטוֹן הַחַם יָשׁוּב בַּחֲזָרָה.
אֵין דּוֹמֶה בֵּין יַלְדִּי לְחֶרֶק מִלְּבַד הַשְּׁאֵלָה
אִם לְהָזִיז רֶשֶׁת אוֹ שֶׁמָּא חַלּוֹן בְּחֶמְלָה.
כָּךְ אוֹ כָּךְ אֶשָּׁאֵר לָכוּד בַּתַּעֲלוּמָה –
מַהִי הָעֵת הַנְּכוֹנָה?
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה