הנה התקציר:
מעטים יודעים על החששות הכבדים שהיו בארץ ישראל, כאשר ב – 1967 כל מדינות ערב הכריזו מלחמה על ישראל ואצלנו איש לא ידע בוודאות, שמדינת ישראל תמשיך להתקיים אחרי המלחמה הזאת. הספר ניר באפלה מתאר משהו מהימים ההם. ניר באפלה הוא סיפורם של בני דודים מאיר ויוחיק המתחיל בפגישתם בירושלים הקטנה בתחילת שנות – 50. מכאן דרך זיכרונותיה של זהבה, אימו של יוחיק, אנו עוברים לרקע המשפחתי של יוחיק ומאיר, בעליית הסבא והסבתא של שניהם, אריך וגרטרוד שטרן לארץ ולירושלים בשנת – 1930. מכאן עובר הסיפור בדילוג לשנים – 1967 עד - 1970. החל במתיחות ההיסטרית של המדינה לפני פרוץ מלחמת ששת הימים ועד שנים ספורות לאחר המלחמה. מאיר הירושלמי ממשיך את המסורת האקדמאית של סבו אריך ואביו דוד, ואילו יוחיק הניחן בכישרון מוזיקאלי נדיר, אותו ירש מסבתו גרטרוד מתגורר בקיבוץ לחופה של הכינרת. תקופת הזמן העיקרית שבה עוסק הספר היא בימי ההמתנה לפני מלחמת ששת הימים – 1967 ובתקופה שלאחר המלחמה. חלק נכבד מהסיפור מתרחש בקיבוץ השוכן בחוף המערבי של הכנרת ומתאר את המפגש בין שני בני הדודים. מאיר בן של פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, הלומד מזרחנות – אסלאם והמזרח התיכון, במסגרת עתודה אקדמאית ובן דודו יוחיק שהוא בן קיבוץ, יוצא דופן בחברה הקיבוצית בכך שהוא נגן פסנתר מחונן, המתלבט קשות בין השאיפה האוטומטית שלו להיות שייך לחברה שבה הוא גדל ושבתוכה הוא חיי ובין המשיכה הבלתי ניתנת לריסון שלו לפסנתר, וזאת כאשר הוא מרגיש שהפסנתר מהווה עבורו מכשול בהתאקלמות שלו בחברה. מאיר הוא סקרן בלתי נלאה מימי ילדותו, המתעניין בכל והוא בעל ידע עצום. שני בני הדודים הם בגיל השירות הצבאי בעת פגישתם בקיבוץ ואם הם היו מתגייסים במועד, הם היו משרתים שנה אחת עד בוא המלחמה, אלא שלשניהם הייתה סיבה לא להתגייס במועדם, יוחיק בן הקיבוץ לא התגייס בעקבות פרופיל נמוך ומאיר בן הפרופסור לא התגייס בשל מסלול העתודה האקדמאית שבחר ללכת בה, הוא למד בחריצות מרובה עד אשר האוניברסיטה חדלה לתפקד בזמן ההמתנה שלפני פרוץ הקרבות, כיוון שכך החליט מאיר לבוא לקיבוץ של יוחיק, גם על מנת לתרום למאמץ האזרחי בזמן המלחמה שהוא ידע שהיא תפרוץ וגם מפני שהיה סבור שיתאפשר לו לבצע תחקירים שונים בקיבוץ בזמן שהייתו בו. בעקבות תחושת המשפחתיות היתרה של מאיר, הוא חש חובה לגשר על פער הידע הכללי שבינו ובין יוחיק, לכן הוא שש לשוחח עם בן דודו מתוך תחושת מחויבות לפקוח לקיבוצניק הגולם הזה את העיניים, אלא שאז הוא שמע את יוחיק מנגן ובו ברגע ההסתכלות שלו על בן דודו השתנתה, הוא כבר לא ראה את יוחיק כגולם, אלא... אתם הקוראים תחליטו, בכל אופן בכל הזדמנות הוא משתף את יוחיק בידיעותיו שהן מקיפות תחומים שונים ומגוונים, כאשר ברקע לא פוסקת המתיחות הקיומית של מדינת ישראל בטרם החלו הקרבות. מכאן עובר הסיפור לתקופת המלחמה ותקופת מה אחרי המלחמה. מאיר מודאג ממצבה של מדינת ישראל על רקע כיבוש השטחים, לעומתו יוחיק מתעורר נפעם אל מול המוזיקה החדשה שהביאו המתנדבים לקיבוץ. מאיר מתאהב בבת קיבוץ לגמרי בניגוד לרצונו, מכיוון שסבור היה שזה עלול להפריע לו בתוכניותיו האקדמאיות, לעומתו יוחיק הקיבוצניק המוזיקאי חווה את מפגשיו האינטימיים הראשונים ותוהה בסערת נפשו – מה היא אהבה ? הנושאים שבהם דן מאיר עם יוחיק ועם אחרים במהלך הסיפור הם: מחויבויות מהותיות של מדינה דמוקרטית, הבעיה האסלאמית המקומית והעולמית, מהותו של חופש מדעי ותרומתו להתפתחויות הכלכליות, הצבאיות והחברתיות, ובנוסף מילים מספר על תופעה נפוצה באשר לתפקוד המודע ותת המודע בנפש האדם. הפרקים האחרונים בספר עוסקים במאיר כתלמיד שנה ב' בעתודה האקדמאית באוניברסיטה, אשר בעקבות המלחמה הוא משנה מסלול, מתגייס ליחידה מיוחדת בצה"ל, במתכונת מיוחדת שתאפשר לו תוך כדי השירות להמשיך בלימודיו. בזמן הזה הוא מנסה בכוחו הדל לשנות משהו ביחסי הגומלין בין הגישה הצה"לית לבין המדיניות הממשלתית בעקבות תוצאות המלחמה, והתאמתן למצב הקיים בשטח.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
