היום שבו מתי
היה סתם יום רגיל
ילדים משחקים במחבואים
זוג זקנים מטייל על השביל
ואני ישבתי על החוף
ולא ידעתי שכל שנייה שחולפת
מקרבת את הסוף.
היום שבו מתי
היה יום ישראלי ממוצע
תאונות, אלימות
שנאה, פצצה.
ואני מתנתק מכל הסביבה
ולא יודע ששעתי קרבה.
היום שבו מתי
היה עוד יום
שרק רוצים שייגמר
שיהיה קצת שקט
שהשרב יישבר
ואני פוסע ברחוב אל ביתי
לא מודע לכך
שאני פוסע אל מותי.
היום שבו מתי
היה עוד יום
של שקיעה כתומה
רעשים אחרונים
לפני שמשתלטת הדממה
פותח את הדלת
ואת עם אחר במיטתי
זהו היום בו מצאתי את מותי
היום שבו מתי
עבר חלף מזמן
אז איך זה יתכן
שהכאב עדיין כאן ?
איך אני עדיין נושם
ודומע, וכואב ?
ואיך זה לעזאזל, איך,
שאני עדיין אותך אוהב ?
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה