אני אכתוב כי אין לי מה לעשות
אני אכתוב בשביל למלא את הריקנות
אני אכתוב עכשיו כי נמאס לי מעולם
אני אכתוב על הנוף שנראה בחלון במכונית
אני אכתוב על האהבה ומערכות יחסים למרות שאני עוד ילדה
אני אכתוב על כאב וייסורים שאני לא מכירה
אני אכתוב על בכי שבוכים בלילות
ואיזה בכי בוכים בלילות?
בכי שקט, שלא ישמעו
בכי שליו, של השלמה עם המציאות
לפעמים אני בוכה בלילות
אני אף פעם לא בוכה ביום
אני בוכה רק שלא רואים
בוכה לתוך הכר.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה