הנה קטע מתוך דבריו של אריק גלסנר: " עשר הערות על העשור האחרון בספרות + המלצות " .אותי החלק הראשון שכנע לגמרי.
"...נקודה חשובה נוספת שנגזרת מהפיכתה של הספרות ל"שוק ספרים", היא ריבוי הכותרים הרואים אור, מתוך תקווה של המו"לים "לעשות את המכה" על לפחות חלק מאינספור הכותרים שהם מוציאים. לכאורה זה עניין טכני אבל הוא הופך להיות מהותי, כי הוא מאיים על היכולת שלנו כיחידים וכחברה להבחין בין הבר לתבן ובין המלא לריקני, ולמקד את תשומת הלב בספרים בעלי הערך הפנימי הסגולי ולא באלה שבכאוס הכללי מתבלטים רק על סמך יחסי ציבור וטריקים שיווקיים. בסיטואציה כזו רק עולה חשיבותה של ביקורת הספרות, כמנווטת עבור הקהל הרחב בים הספרים הרוגש. אבל ביקורת הספרות העברית נמצאת כיום ברגע שפל גדול וזאת, בין השאר (יש עוד סיבות שלא כאן המקום לדון בהן), מכיוון שהאכסניה שבה היא נכתבת, העיתונות היומית המודפסת, נמצאת אף היא ברגע שפל. עם זאת, ישנם סימני התאוששות הן אצל הדיירת והן אצל האכסניה.
אפרופו הגודש המוזכר: חשוב לי למסור מודעה ולומר שאף על פי שאני מפקפק אם ישנם עוד חמישה אנשים בארץ שקראו כמותי מאות רבות של רומנים ישראלים עכשוויים ומכירים את הספרות הישראלית העכשווית כמוני (ואני מדבר כעת על היכרות כמותית בלבד, עניין טכני, ולא על איכות הקריאה והשיפוט), אני מודע לכך שייתכן שספר ישראלי בעל ערך נשמט ממני. יש אפילו שניים שלושה רומנים ספציפיים שאני חושד שהם בעלי ערך רב וטרם הגעתי לקוראם. אשמח מאד בעתיד לתת פומבי לחשיבותו של ספר שהתאים, למשל, להיכנס לרשימת הספרים הטובים של העשור המופיעה פה בצד, באם אגלה שפסחתי על אחד כזה..."
בהמשך המאמר מביא גלסנר רשימה של 20 ספרים טובים ומומלצים תוך שהוא מציין את מעלותיהם אחת לאחת באופן ענייני ומושכל. גלסנר בהחלט יודע לתת ביקורת חיובית כשמדובר לדעתו בספר בעל ערך ואם אינו בעל ערך גם ביקורת עניינית מצידו של גלסנר תחשב כמרושעת וחבל.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
