אז ככה אני רוצה לפתוח בכמה מילים אני לא כול כך טוב בזה .זו פעם ראשונה שלי אז אני ינסה.
אז אני רוצה להגיד כמה מילים על קובי מלוק: בן אדם מאוד מדהים מהכרות אישית שלי איתו
אני לא קורא ספרים לעיתים קרובות נגדיר את זה ככה ניראה לי הספר האחרון שקראתי היה ספר התאוריה להוצאת רישון אני לא קורא מושבע או משהו בסיגנון אבל לדתי זה אחד החוסרים הכי גדולים אצלי אישית ואצל יותר מ 37 אחוז מהאנשים בארץ אבל באותו רגע שקראתי את התקציר של "פעמיים חיים בבקשה" פתחתי את הדף הראשון וזה היה ממש הרפתקאה שלא חוותי כבר הרבה שנים חוייה אני מוכרך לציין מאוד מהנה אני ממש היתרתקטי לספר ושקוראים את הספר של קובי פשוט נכנסים לתוך הסיפור
רואים את אותם מקומום שכתובים כאילו אתה חיי אותם ואתה נמצא שם אם אותם אנשים
הנוסח מילים מאוד מרתק מאוד מסוגנן מאוד יפה
מדובר עלניו ועל השיגרה שלנו ועל איך לישבור את השיגרה כי ליפעמים השיגרה מכניסה אותנו למין טרנס משעמם בחיים את אותה שיגרה שאנו חייבים לעבור לא כי אנחנו רוצים אלה כי כופים לינו את השיגרה והספר מדמה לנו איך לישבור את השיגרה
ואני הרגשתי כאילו אני אותו "רני"שמסופר לנו ואני חי את חיי השיגרה האלה כמו שרובנו חיים
אני ממליץ בחום לאלה שאוהבים לקרוא ולאלה שקוראים את התגובה שלי
קומו מהמחשב נווווו לקום ללכת לצומת ספרים או לסתימצקי לקנות אותו ואז אתם תבינו על מה אני מקשקש לכם פה
תודה רבה על שנתתם לי את הבמה הזו להגיד מה שאני חושב עעל ספר כול כך מדהים שלכם
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
