הייתה לי מנגינה ברורה בראש.
היא הייתה הרמונית, זורמת ורגועה.
הייתה לי מנגינה ברורה בגוף.
ידעתי איך לזוז ולאן אפנה.
הייתה לי מנגינה ברורה בלב.
היא הנחתה אותי לאורך כל הדרך.
ואז לא שאלת אותי אם אני רוצה את המנגינה שלך.
פשוט הכרחת, רק את שלך אתה משמיע, רק אתה מנגן. אין מקום לעוד מנגינות.
והמנגינה שלי התערערה, נשברה, איבדה צורתה.
המנגינה שלי היא כבר מזמן לא אותה מנגינה.
כבר לא אותה הרמוניות וזרימה.
לפעמים יש קירטוע, לפעמים קפיצות אחורה וקדימה.
הייתה לי פעם מנגינה ברורה.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה