פורומים » סרטים וסדרות
נוכל לדבר כאן על כל מיני סרטים; סרטים שנעשו על ספרים. סרטי דיסני. סרטים בלתי נשכחים. סרטים שנחקקו בראשנו לעד. סרטים שלימדו אותנו על עצמנו. סרטים שצבטו לנו בלב. סרטים שאכזבו אותנו. סרטים שאנחנו מחכים להם וככה עוד ועוד... סרטים שאנחנו מתכוונים לראות... נוכל גם להמליץ על סרטים אחד לשני! [הפורום של דניאל!]
כתיבת הודעה חדשה בפורום סרטים וסדרות
» נצפה 208 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 6 שנים ו-10 חודשים סרט: עץ האגס הפראי - מצורף תקציר לי יניני
יצירת מופת המגוללת לצופה לאורך 188 דקות עם משחק נפלא, מעורר הערצה, צילומי טבע אסטטיים, מטאפורות קולנועיות מרשימות ומה לא? הכול מכול! כל המנעד הזה יוצר אומנות קולנועית שובת לב.
הבמאי נורי בילה ג'יילאן זכה, בפרס דקל הזהב הראשון שלו על סרטו "שנת החורף" שמאוד אהבתי. גם ב"שנת החורף" הוא מגולל יצירה קולנועית, במשך שלוש שעות ושש עשרה דקות.
בראיון על סרטו, הבמאי מסביר שהסרט "עץ האגס הפראי", הוא אוטוביוגרפיה של התסריטאי אקין אקסו, שהיה שותפו לפרויקט הנוכחי. ייתכן שעובדה זו מהווה חלק ממשקל המחמאות הרבות, שהסרט הזה מקבל ויקבל.
סרטיו של נורי בילה ג'יילאן, מתמקדים לרוב באזורים כפריים, עם נופים מדהימים וחיים אנושיים קשים. הוא לא מתחשב בסבלנותו של הצופה, והשחקנים לרוב מגוללים דו-שיח חוצבי להבות, עם פיסות דת ופילוסופיה אינטלקטואליים, על מהות החיים ותכלית היקום.
כשצפיתי בסרט הייתה לי תחושה, שאני קוראת ספר שדפיו עוברים מצד לצד. יש כל כך הרבה מוטיבים, סמלים, מטאפורות, ורמזים גם על המשטר והתקשורת העצורה והלא חופשית, הכוללים רקע היסטורי ותרבותי של טורקיה כיום.
בסצנה הראשונה בסרט, מופיע סינאן (דוגו דמירקול) שהוא חוזר לבית הוריו, לאחר שסיים את לימודיו בקולג'. אהבתי את הסצנה כשפניו של סינאן משתקפים בחלון האוטובוס, וברקע ערבול של גלי הים, כרמז לדינאמיקה של החיים בכפר, בעיר, המשפחה, החברה, הדת ומה לא?
גם לשחפים יש כאן תפקיד, כידוע השחף הוא ציפור מים לבנה ומרשימה, שנקשר לערכים של חופש, עצמאות, עוצמה ומחזור החיים, ומעל לכול גם לאסתטיקה ויופי.
לכסף יש משקל כבד בסרט הזה. "אין כסף אין חיים". כך התכשיטן אומר לסינאן כשהאחרון ירד מהאוטובוס, שפניו לעבר בית משפחתו בכפר.
זה לא סוד שהלירה הטורקית צנחה, ושהאינפלציה בטורקיה עומדת על כ-16%. טורקיה חיה על הלוואות ושומרת על צמיחה, אך ורק בזכות ההלוואות.
אביו של סינאן – אידריס (מוראט ג'מג'יר) מורה בכפר ומכור להימורים. משפחתו במצוקה כלכלית עקב הימוריו וחובותיו. אשתו-אסומאן (בנו יילדירימלר) לא מצליחה לשלוט באידריס, ולמרות כל מאמציה לגמול אותו הוא המשיך להמר.
לסרט הזה יש כמה וכמה סצנות פסגה. באחת הסצנות מתנהלת שיחה בין סינאן לאימו. שיחה נוגעת ללב שנותנת אגרוף לבטן, והצליחה להוריד ממני דמעה.
למרות עתידו הכלכלי והמעורפל, סינאן הצעיר שואף להיות סופר. הוא יוצא לחפש עבודה, ועושה ניסיונות רבים למצוא מימון לפרסום ספרו: "עץ האגס הפראי", שעל שמו נקרא הסרט. במסגרת חיפושיו אחר מממן, הוא נפגש עם ראש המועצה בכפר, שמפנה אותו לתעשיין שנחשב לתולעת ספרים. השיחה הרגועה בן התעשיין לסינאן, הופכת מרגועה לקולנית, כלחן המושמע אט אט וצליליו מתגברים לקראת סופו. יש מטרה לאינטונציות בשיחה הזו. שימו לב!
אחד הסמלים בסרט הוא הבאר. לאורך הסרט אידריס מתעקש לחצוב בבאר בשטח ביתו ולמצוא מים. (למים יש מוטיב של חיים וסמל לכוח המניע את החיים). אל תתעלמו מהמוטיב הזה הוא ילווה את הסרט בלא מעט סצנות.
הדיאלוגים האינטלקטואלים, וצילומי הנוף של טבע פראי מול מראות אורבניים, שולבו בצורה מדהימה וזורמת. בשתי מילים: עונג צרוף.
הבמאי לא מהסס לגעת באיסלאמניזציה שהולכת ומתגברת בטורקיה. ההדגש בנושא זה מופיע במפגש מקרי ביער, בין סינאן לשני אנשי דת ושיחתם כותרה סביב פסוקי הקוראן.
סצנה נוספת שעשויה להותיר רושם על הצופה-המפגש עם חברת הנעורים. בשיחה ביניהם נחשף התסכול של אישה, הנכנעת לגורלה ונאלצת להינשא לצורף תכשיטים מבוגר ממנה.
האפשרויות העומדות בפני סינאן מצומקות במצבו הכלכלי: להשלים את בחינת ההסמכה, להפוך למורה כמו אביו, ולמצוא עבודה במזרח המדינה, או להתגייס לצבא, או להתגייס למשטרה ולפזר הפגנות. מכל אלה חלומו הגדול הוא להוציא את ספר ביכוריו הביוגרפי.
האם סינאן עזב את הכפר ויצא לעיר? האם ימצא את יעדו כסופר? האם יצליח לפרסם את ספרו "עץ האגס הפראי"? כדי לקבל תשובה על כל השאלות הללו, תצטרכו לחמש מזמנכם 188 דקות.
הסרט מציף שילוב מעניין ומרתק בין אומנות הקולנוע לאומנות הכתיבה, ולכן אני לא תמהה על כך שהוא יצירת מופת.
נורי בילה ג'יילאן סיים את סרטו בסצנה שהיא wow....זו סצנה שממסמרת את הצופה לכורסא!
בשורה התחנה: יצירה מרשימה, מאתגרת, ומפעימה המספקת חוויה לכל חמשת החושים, של כל צופה וצופה המשויך לקבוצת מטיבי הלכת.
ציון 10 בסולם לי יניני
צפייה נעימה.
לי יניני
תקציר מתוך אתר סרט:
סרטו החדש של אמן הקולנוע הטורקי נורי בילה ג'יילאן, שסרטיו הקודמים "היו זמנים באנטוליה" ו"שנת חורף" הציבו אותו בשורה אחת עם יוצרי הקולנוע הטובים בעולם, הוא סרט שכבר תואר כ"שירה קולנועית" – דרמה אנושית, מרגשת ועוצרת נשימה ביופיה.
סינאן חוזר לכפר שבו נולד וגדל, אחרי שנים בהן הסתובב בעולם, היישר אל חיק משפחתו שנדמה כי לא השתנתה כלל – אמו הכנועה, אחותו שעוד לא סיימה את לימודיה ואביו, שתמיד היה הרוח החיה של המשפחה, אבל אף פעם לא הצליח לשמור על הכסף שלו ליותר מידי זמן. סינאן, שמאז ומתמיד חלם להיות סופר, עובד יום וליל על מנת לגייס את הסכום הדרוש לו להוציא לאור את הספר הראשון שכתב. אך בדיוק כשנדמה שייתכן והחלום שלו יתגשם, החובות הכספיים של אביו, שנדמה שפזורים בכל הכפר, משיגים אותו…
שחקנים: איידין דוגו דמירקול, בנו יילדירימלר, סרקן קסקין
במאי: נורי בילה ג'יילאן
הפקה: תסריט-נורי בילה ג'יילאן, אקין אקסו
ז'אנר: דרמה, זר
אורך: 188דקות
שפה: טורקית
מקום ושנה: טורקיה/2018
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
