"אני מתקשה להבין מהי המשמעות של המושג 'מולדת' עבורנו כיום.
אני מבין בהחלט מה היא היתה בעבור היווני, שהיתה לו רק עירו שלו,
בעבור הרומאי שהיתה לו רק רומא, בעבור הפרא הניצוד ביער שלו, בעבור הערבי הנרדף עד לאוהלו.
אבל אנחנו, האם ביסודו של דבר איננו מרגישים סינים או אנגלים כשם שאנו צרפתים?
האם לא למקומות זרים ומוזרים נישאים כל חלומותינו?
כילדים אנו כמהים לחיות בארץ התוכים והתאנים המסוכרות, אנו גדלים על ביירון ועל וירגיליוס,
בימים גשומים אנו חומדים את הוריינט, או שאנו משתוקקים לעשות לנו הון בהודו או לגדל קני סוכר באמריקה.
המולדת היא האדמה, היקום, הכוכבים. היא המחשבה עצמה, הווה אומר, האינסוף שבתוך חזינו.
אבל מריבות בין עם לעם, בין פלך לרובע, בין אדם לאדם, מעניינות אותי כהוא זה,
ומשעשעות אותי רק כשהן מוצגות בציורים גדולים עם רקע ארגמן..."
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה