תזכרו: כולנו חלק מסיפור גדול!!!
"החיים האלה" הינה דרמה שנונה, מרגשת נוגעת ללב, שופעת הומור על גורל האדם, אהבה וגעגועים.
זו דרמה המהווה חידוד לקלישאות מוכרות לנו על החיים.
לדעתי התרגום עושה עוול לסרט. שם הסרט: LIFE ITSELF – החיים עצמם. חבל
הסרט שזור בסיפורים מרגשים וכולם כאחד מהווים חומר הכנה לקיום האנושי.
אזהרה! בהתחלה קשה להיכנס לסרט אבל המשכו זורם ומרתק.
למרות כל הקלישאות, הכול נכון בסרט הזה. כולנו קורבנות. אף אחד לא שאל אותנו אם אנחנו רוצים להיוולד. אנחנו נוחתים על הורינו ללא הוראות הפעלה. אין לנו בכלל מושג אם חיינו עמוקים, מסתוריים ומעניינים.
שאלת השאלות: מה קורה לנו מעת הלידה ועד הרגע שנעצמות העיניים? למה יש כל כך הרבה ברכה וצער שזורים יחד בחיים האלה? כל הדברים הטובים והרעים קורים לנו תמיד בהפתעה ובחיים הכול אפשרי.
בני האנוש הם היחידים על פני כדור הארץ שעורכים תכניות לעתיד... אבל... "האדם עושה תכניות ואלוהים צוחק מלמעלה"... בעצם זו אשליה שאנחנו מתכננים את החיים...לא?
איינשטיין הבין את חוסר השליטה שיש לאדם על החיים והוא אמר: "אפשר להירגע שום דבר לא תחת שליטה".
באמצעות הסיפורים, דן פוגלמן-הבמאי מדגיש עד כמה המשפט של איינשטיין נכון, וכיצד האגרוף של החיים מגיע בהפתעה.
בכל הסיפורים ישנם אירועים הנוגעים לכולנו. כולנו נולדנו וכולנו נמות! כולנו גם פוחדים מהמוות! לא לחינם נאמר: "פחד מוות". הידיעה שאנחנו הולכים למות רק מחזקת את העובדה שאסור לבזבז זמן. ההיפך, המחשבה על המוות נותנת את הערך לחיים עצמם.
אנחנו מודעים לסופיות של החיים, אבל לא קבלנו כלים להתמודד עם הידיעה הזו.
אצל רבים היחס למוות הוא: "לי זה לא יקרה". ומוות של אחרים לא ממש משכנע אותנו. אז, המוות פחות מפחיד מהחיים. אין שם כלום! אין מקום כזה! הוא לא מפחיד! וזה קורה רק פעם אחת בחיים!
שפינוזה אמר: "לא פחדתי ולא כאב לי שום דבר לפני שנולדתי. ככה זה יהיה שאמות".
המוות עצמו הוא חלק ממחזור החיים. לעולם לא נדע מתי נמות. האירועים בחיינו קורים ב-on-line. אנחנו לא יודעים איזה אירועים טובים או רעים. החיים לא פעם מורידים אותנו על הברכיים אבל... זה לא סוף העולם. הרבה פעמים אסונות וטרגדיות "מסדרים" לנו את החיים. אירועים כאלה מוסרטים בסרט הזה היטב.
מאידך גיסא, שרשרת האסונות לעיתים הופכת לברכות. נכון! וכשזה קורה, אנחנו לא יודעים אף פעם באותה עת, האם אירוע זה או אחר טוב או רע.
את פקטור המזל והגורל לא תמיד אפשר להסביר ואם בכלל. הסופר דניאל קלמן שספריו עוסקים בעיקר בשאלות תיאולוגיות אמר באחד הראיונות: "אנחנו מתעלמים מהמזל שלנו, כי המוח האנושי מתוכנת לדברים שקרו." אני מסכימה אתו לגמרי. לדעתי כל דבר שעובר עלינו ללא אסון הוא מזל והחיים הם הגרלה.
מחקרים הוכיחו שאנשים שמוקירים את מזלם נהנים ממערכת חיסון טובה יותר. כהוכחה תשאלו את כל הדור השלישי, שמאחוריו היסטוריה של מעל שבעים שנה על פני כדור הארץ. הם סלחנים, חיים את היום, מחייכים וגם לא בטוח שהם יודעים מה זה פייסבוק, אינסטגרם וציוץ בטוייטר.
הסרט "החיים האלה" מתמקד בעובדה שאהבה היא הנורמה היחידה שיש לנו חוסר ודאות לגביה. ניכר שהרגש הזה איבד את כבודו והסרט מחזיר לו את הכובע. האהבה של המאה הקודמת אינה דומה לאהבה של היום. קרי, רומיאו ויוליה לעומת אתרי ההיכרויות, קבוצות בפייסבוק, ושירי משוררים שהפכו לבדיקות מעבדה. אין יותר פרפרים בבטן והלב לא פועם מהר יותר. אנחנו לא משתמשים במילה "אהבה", אנחנו אומרים: "יש לנו כימיה"... כימיה זו המילה החדשה ל"אהבה". אנחנו גם המצאנו מילים חילופיות כמו: "מערכת יחסים", "זוגיות". הפכנו לציניים, מפוכחים ופחות תמימים. לכן לא בטוח שאנחנו מסוגלים לאהוב באמת, כי אנחנו פחות מאמינים ברגשות שלנו. לצערנו המדדים שהרכיבו את האהבה של המאה הקודמת לא נמצאים כיום. שינוי זה ניכר גם בשירי האהבה. האהבה הטוטלית לא קיימת. לאהבה יש פג תוקף בדיוק כמו חלב עמיד או כל מוצר אחר. לא מתים מאהבה, לא מתאבלים עליה והאהבה אינה פתרון לכל דבר, ולפעמים הופכת אפילו לבעיה.
סטיב ג'ובס שהיה על ערש הדווי אמר: "כל מה שאני לוקח איתי זו האהבה, וזה הרגש היחידי שגורם לנו לעשות דברים מסוימים בעולם."
על כך נכתב במסכת אבות פרק ה' משנה ט"ז: "כָּל אַהֲבָה שֶׁהִיא תְלוּיָה בְדָבָר, בָּטֵל דָּבָר, בְּטֵלָה אַהֲבָה. וְשֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה בְדָבָר, אֵינָהּ בְּטֵלָה לְעוֹלָם. אֵיזוֹ הִיא אַהֲבָה הַתְּלוּיָה בְדָבָר, זוֹ אַהֲבַת אַמְנוֹן וְתָמָר. וְשֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה בְדָבָר, זוֹ אַהֲבַת דָּוִיד וִיהוֹנָתָן".
הסרט "החיים האלה" הוא על החיים. סרט פילוסופי שמחלחל אט אט ומעניק לצופה נקודות מבט שנונות על החיים.
המשחק והצילומים מצוינים. החיבור בין הסיפורים טוב אם כי לא תמיד מובן וחלק בדקות הראשונות.
נעים לצפות באנטוניו בנדרס שהתבגר יפה והשנים עשו לו רק טוב.
לדעתי סרט נהדר שיתאים למיטיבי לכת, לאוהבי הפילוסופיה על מהות החיים, ומצייד את הצופה בכלים אופטימיים.
כתבתי לא מעט סביב הסרט כדי לא לפגוע בחוויית הצפייה
בשורה התחתונה: אנחנו כלי חד פעמי, שדלת אחת נטרת השנייה נפתחת, ולעתים טרגדיות ואסונות הם גורל שממנף אל החיים אל-על.
תחשבו על זה.
לי יניני ציון 9 מתוך 10 בסולם "לי יניני"
תקציר :
וויל פוגש את האישה של חייו, אבי, בתקופת הלימודים שלהם בניו יורק. הם מתאהבים, מתחתנים, ומביאים לעולם את הילדה הראשונה שלהם. בקצה השני של העולם, באזור הכפרי של ספרד, חוויאר מקבל קידום בעבודה ויכול, סוף סוף, לשאת לאישה את אהבת חייו, איזבל. רגעים קטנים ולכאורה חסרי משמעות יחברו בין חייהם של שני הזוגות, בדרכים קטנות וגדולות, צפויות ולא צפויות, וירקמו, עם השנים, סיפור אהבה לדורות.
"החיים האלה" היא דרמה קומית חכמה, מרגשת ומצחיקה, סרטו הראשון של יוצר "This is Us" דן פוגלמן. סרט נוגע ללב ומלא הומור על משפחה, אהבה וגורל, בכיכובם של קאסט שחקנים מוערך ויוצא דופן, בהם אוסקר אייזק, אנט בנינג, אוליביה וויילד ואנטוניו בנדרס.
שחקנים: אוסקר איזק, אוליביה ווילד, מנדי פטינקין, אנטוניו בנדרס, לאיה קוסטה, אנט בנינג
בימוי: דן פוגלמן
117 דקות
ארה"ב 2018