ביקורת סרט:
הסרט הזה הוא עיבוד אמריקאי לסרט ישראלי משנת 2015 של נדב לפיד.
ליסה הגננת המגולמת על ידי מגי ג'לנהול, מגלמת גננת המפתחת אובססיה כלפי ג'מי-אחד הילדים בגן שהיא מנהלת.
חייה כגננת ניו-יורקית שיגרתיים ואפרורים. היא נשואה לבעל פשוט שהתרבות רחוקה ממנו, וילדיה הבוגרים פחות מעסיקים אותה. כדי לתבל את חייה המשעממים, היא לוקחת קורס כתיבת שירה בערבים.
באחד הבקרים היא שומעת את ג'מי מתהלך ומדקלם מילות שירה, תוך כדי המתנה למטפלת שתאסוף אותו. מעקביה אחרי התנהגותו של הילד, מגלים שיש לילד כישרון יוצא דופן לשירה.
הסרט סובב סביב הגננת והילד המוכשר, שמסביבם מתווספת דינמיקה עם דמויות המשנה: הבעל שפחות מעניין אותה, ילדיה הבוגרים, המדריך בחוג לשירה, ואביו של הילד המוכשר, שכל מה שמעניין אותו כאיש עסקים הוא רק כסף.
המשחק של מגי ג'לנהול והילד טובים. אישית לא אהבתי את משחקו של גאל גרסיה ברנאל.
בשורה התחתונה: סרט על רגישות, נתינה וכישרון ולדעתי מפוספס בגירסא האמריקאית.
לא לרוץ אפשר גם להמתין ולצפות בו מהכורסא בבית.
לי יניני
ציון 7 מתוך 10 בסולם "לי יניני"
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
