בית ליד הים
ביקורת וחוות דעת/לי יניני
דרמה איטית תוצרת צרפת על משפחה שמתאספת בביתו של האב מוריס עקב מחלתו.
הסצנות הראשונות שקטות, בלי מילים, מלוות בתמונות נוף מרהיבות בתוך שכונה המשקיפה לים במרסיי, ורק ארשת הפנים של הדמויות אומרות הכול.
השיח בין שני האחים והאחות כולל הדמויות הנוספות מציף חשבון נפש, רגעים של חמלה, טיפול באב שימיו ספורים, בעיקר זיכרונות וחושף סודות.
לכל אחד מהאחים דבשת, והשאלה היא האם אחרי כל כך הרבה שנים של נתק, יצליחו לאחות את פיסות החיים ביניהם.
הסרט מקבל תפנית אחרי מחציתו שמנער את כולם.
סרטיו של הבמאי רובר גידיגיאן מלווים בחמלה כלפי חסרי ישע. במקרה הזה מגיעה החמלה במארז של שלושה ילדים שגורלם לא עמד להם.
הדמויות המרכזית:
ארמאן-נותר בעיירה כדי לנהל את המסעדה המשפחתית.
זו'ז'ף-מגולם על ידי ז'אן פייר דאורסן. הוא מאורס לצעירה שגילה מחצית מגילו.
אנז'ל-האחות הקטנה מגולמת על ידי אריאן אסקאריד ובמציאות אשתו של הבמאי.
אנז'ל מצטרפת לאחים אחרי 25 שנים ושבה למקום שהתרחשה בו טרגדיה שתגלו אותה בעצמכם.
בחלקו הראשון של הסרט, הצופה מקבל תחושה שמדובר על שכונה שנעזבה מצעירים, ונותרו בה המבוגרים שמצויים בגיל השלישי. הסרט משיט הרגשת קץ ללא מוצא. המטאפורות הקולנועיות המדגישים זאת הם: צילום האב הכלוא בתוך חדרו במסגרת החלון, הדגיגים שכלואים ברשת הדייג ועוד.
לכל המרקחה הזו מצטרפת סוגיית הפליטים, והפרדוקס הוא שאחד השוטרים המחפש פליטים (משטרת ההגירה) הוא בעצמו צבעוני.
החלק השני בסרט מתרומם, כאשר תוך כדי העיסוק בתחזוקת הבית והחצר, מתגלים שלושת הילדים הפליטים. הילדים המבוהלים נאספים לביתם של האחים ומקבלים אוכל, ביגוד ומקלחת. הם לא מדברים ביניהם ואף לא מתקשרים עם בני-הבית, רק בסוף הסרט שומעים את שמותיהם.
בסרט מתרחשות גם התאהבויות ואהבות חדשות עם הבזקים מהעבר ושיר של בוב דילן.
בחירת האב הגוסס בין חיים למוות, הוא מטאפורה למצבה של צרפת היום לעומת צרפת הותיקה. הילדים הפליטים מסמלים את הבעיה הצרפתית והאירופאית בנושא הפליטים.
השחקנים שלוהקו אינם מתיפייפים. זוג הקשישים הם קשישים בגילם, ואריאן אסקאריד לא מרחה על עצמה כמויות שפכטל, כדי להסוות את הקמטים החרושים בפניה. כל המוטיבים הללו מעניקים לסרט אמינות וריאליות.
למרות שהמסרים של הסרט ברורים, אני לא בטוחה שהם יצליחו לחלחל, ולקבל את הסבלנות של הצופה.
בשורה התחתונה: צילומי נוף מקסימים מלווים בחשבון נפש נוקב, ולמרות זאת הסרט לא מצליח להמריא.
ציון 7 מתוך 10
לי יניני
תקציר מאתר סרט:
סרטו החדש של הבמאי הצרפתי האהוב רובר גידיגיאן ("שלגי הקילימנג'רו") אשר מתרחש על שפת מפרץ קטן ויפהפה ליד מרסיי, בוילה ציורית השייכת לאחד ממקימי המקום. בעקבות מחלתו של האב, שלושת ילדיו מגיעים להיות לצידו. אנז'ל, שחקנית שמתגוררת בפריז, ז'וזף, שמאורס לצעירה שגילה מחצית משלו, וארמנד, הבן שנשאר במרסיי בשביל לנהל את המסעדה המשפחתית. כאן, בבית בו גדלו, בנוף הפסטורלי של דרום צרפת, סודות מהעבר ייחשפו, מערכות יחסים יתחילו ויסתיימו, והשלישיה תנסה להבין אילו ערכים הנחיל בהם אביהם
שחקנים: אריאן אסקאריד, ז'אן פייר דאחסן, ז'ראר מיילאן, ז'אק בודה, אנאס דמוסטייה
במאי: רובר גידיגיאן
ז'אנר: דרמה
שפה: צרפתית
107 דקות
צרפת/2018
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
