מחזה ובימוי: יפתח קליין
שחקנים: יפתח קליין, אלישבע וייל, אסתי קוסוביצקי / ניצה שאול* , טלי שרון / רננה רז,
*בהצגה בכ"ס שיחקה ניצה שאול את דמות האם
על ההצגה:
מחזה המתעד את חייו הזוגיים והמתרופפים מנקודת מבטו של ירון (יפתח קליין). המחזה הזה הוא מסוג ההצגות שמשאירות הרהורים, ולא מעט שאריות שנוברות ומחטטות בנבכי הנפש.
זה לא סוד שבמחזה הזה יש לא מעט אלמנטים אוטוביוגרפיים, והתבוננות על חיי הזוגיות, של הדמות הראשית- יפתח קליין, ויחסיו המורכבים עם אימו ואשתו.
אין ספק שזוגיות היא מיקשה וחיבור של שני תאים שהתחברו להם יחדיו, והם הופכים לתא אחד לאורך זמן. או שכן או שלא!
חייו האישיים של יפתח קליין שנפרד מאשתו, שירי ארצי הפכו לפרק בחייו ולחלק מהמחזה "ערב שקופיות".
המחזה מלווה במוזיקה שנכתבה על ידי ילדיהם של יפתח קליין ושיריי ארצי: יהלי ומיכאל. לאורך כל המחזה מוקרנות שקופיות מחייהם המשותפים. לא בטוחה שאני הייתי מסכימה לכך אבל שירי הסכימה...
יפתח קליין מצליח לפרוט על מיתרי הלב של כל אחד מהצופים, ובמיוחד של הגברים הנשואים הותיקים שבקהל הצופים. לכן, אני לא תמהה על כך שהקהל הגברי אהב את המחזה.
השיח במחזה הוא בגובה העיניים, אמוציונאלי, ללא התחנחנות והתייפייפות. דרך המילים הנעות בין השחקנים, צפים הקשיים והאשמות של כל אחד מבני הזוג.
ירון המגולם על ידי יפתח קליין נע בין אימו, רעייתו בעבר ורעייתו בהווה. יפה לצפות בחיבור והתנועתיות שלו בין שתיהן ועד לאותו רגע שאומרים לו: "תעוף מהבית".
כל החומר להצגה מרגש, אינטימי, חושפני ולעתים אף מביך. ירון כנה ללא גבולות והכול מגיע מתוך תוכו. אהבה? יש! ברם היא סבלה ממהמורות רבות ושחיקה לרוב.
הוא לא חס על הצופה ומביא בפניו את כל הבעיות של ניהול משק בית משותף: משכנתא, חובות, תשלומים, תיקונים בבית ועוד.
המחזה הוא שיקוף של עצמנו ומוגש במנה גדושה של שעה ומחצה.
כפי שכבר כתבתי מעלה, לאורך המחזה הוקרנו שקופיות אישיות. אותן שקופיות מלוות בתמונות של המשפחה. לדעתי יש משהו מביך בשקופיות הללו, ולמרות המבוכה הן מדגישות, עד כמה המחזה הזה הוא אינטימי, אישי, פרטי ובלתי מתפשר.
כל השחקנים במחזה משחקים נפלא. אהבתי את המשחק המרגש של אלישע וייל. משחקה אמין ומרגש, שאולי רק בגללה, יגרום לחלק מהצופים לחגוג את האהבה מחדש.
זה מסוג המחזות שמציף זיכרונות זוגיים ומזכיר לנו מי אנחנו. אתם רוצים לקרוא לזה מראה? מותר לכם... כן זו מראה...
בשורה התחתונה: מומלץ בחום ... אבל קחו בחשבון שזה מסוג המחזות שבועט בבטן וזה..... כ-ו-א-ב!
לי יניני
שחקנים: יפתח קליין, אלישבע וייל, אסתי קוסוביצקי / ניצה שאול* , טלי שרון / רננה רז,
*בהצגה בכ"ס שיחקה ניצה שאול את דמות האם
על ההצגה:
מחזה המתעד את חייו הזוגיים והמתרופפים מנקודת מבטו של ירון (יפתח קליין). המחזה הזה הוא מסוג ההצגות שמשאירות הרהורים, ולא מעט שאריות שנוברות ומחטטות בנבכי הנפש.
זה לא סוד שבמחזה הזה יש לא מעט אלמנטים אוטוביוגרפיים, והתבוננות על חיי הזוגיות, של הדמות הראשית- יפתח קליין, ויחסיו המורכבים עם אימו ואשתו.
אין ספק שזוגיות היא מיקשה וחיבור של שני תאים שהתחברו להם יחדיו, והם הופכים לתא אחד לאורך זמן. או שכן או שלא!
חייו האישיים של יפתח קליין שנפרד מאשתו, שירי ארצי הפכו לפרק בחייו ולחלק מהמחזה "ערב שקופיות".
המחזה מלווה במוזיקה שנכתבה על ידי ילדיהם של יפתח קליין ושיריי ארצי: יהלי ומיכאל. לאורך כל המחזה מוקרנות שקופיות מחייהם המשותפים. לא בטוחה שאני הייתי מסכימה לכך אבל שירי הסכימה...
יפתח קליין מצליח לפרוט על מיתרי הלב של כל אחד מהצופים, ובמיוחד של הגברים הנשואים הותיקים שבקהל הצופים. לכן, אני לא תמהה על כך שהקהל הגברי אהב את המחזה.
השיח במחזה הוא בגובה העיניים, אמוציונאלי, ללא התחנחנות והתייפייפות. דרך המילים הנעות בין השחקנים, צפים הקשיים והאשמות של כל אחד מבני הזוג.
ירון המגולם על ידי יפתח קליין נע בין אימו, רעייתו בעבר ורעייתו בהווה. יפה לצפות בחיבור והתנועתיות שלו בין שתיהן ועד לאותו רגע שאומרים לו: "תעוף מהבית".
כל החומר להצגה מרגש, אינטימי, חושפני ולעתים אף מביך. ירון כנה ללא גבולות והכול מגיע מתוך תוכו. אהבה? יש! ברם היא סבלה ממהמורות רבות ושחיקה לרוב.
הוא לא חס על הצופה ומביא בפניו את כל הבעיות של ניהול משק בית משותף: משכנתא, חובות, תשלומים, תיקונים בבית ועוד.
המחזה הוא שיקוף של עצמנו ומוגש במנה גדושה של שעה ומחצה.
כפי שכבר כתבתי מעלה, לאורך המחזה הוקרנו שקופיות אישיות. אותן שקופיות מלוות בתמונות של המשפחה. לדעתי יש משהו מביך בשקופיות הללו, ולמרות המבוכה הן מדגישות, עד כמה המחזה הזה הוא אינטימי, אישי, פרטי ובלתי מתפשר.
כל השחקנים במחזה משחקים נפלא. אהבתי את המשחק המרגש של אלישע וייל. משחקה אמין ומרגש, שאולי רק בגללה, יגרום לחלק מהצופים לחגוג את האהבה מחדש.
זה מסוג המחזות שמציף זיכרונות זוגיים ומזכיר לנו מי אנחנו. אתם רוצים לקרוא לזה מראה? מותר לכם... כן זו מראה...
בשורה התחתונה: מומלץ בחום ... אבל קחו בחשבון שזה מסוג המחזות שבועט בבטן וזה..... כ-ו-א-ב!
לי יניני