אין לי אומץ או רצון, או שזו בכלל שאלה של צורך?
בכל מקרה,אני לא מצליח לתרץ לעצמי סיבה לכתוב משהו חדש.
ככל שאני חושב יותר על לכתוב משהו חדש,ככה זה נראה לי יותר מטופש.
לא התכוונתי שיצא חרוז, זה לא אמור להיות קטע בחרוזים, צאו מהסרט הזה.
למה אני לא מסוגל לכתוב בשביל עצמי?
אני תמיד כותב לקהל;
אל הקהל, בשביל הקהל, למען הקהל.
והקהל- הקהל הוא כל מי שהוא לא אני;
הקהל הוא אנשים אחרים, שקוראים את הקטע, ואני מנסה לדמיין את מה שהם חושבים ואומרים בתגובה למילים שאני כותב.
ולמה לעזאזל אני תמיד מנסה בשעות הקטנות של הלילה?
אני חושב שיותר מדי מודעות עצמית הורסת לי את היצירתיות... אולי לא רק לי?
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה