פורומים » סיפור שכתבתי
כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.
כתיבת הודעה חדשה בפורום סיפור שכתבתי
» נצפה 155 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 8 שנים ו-2 חודשים הפרק השני של הסיפור שלי יודיג' פיינליאון
שאגה גרונית וחזקה מילאה את החלק הזה של היער, שאגה חזקה עד כדי כך, שהציפורים עזבו במשק כנפיים קולני את בתיהם על העצים ויצורים קטנים וגדולים שיכלו להיקרות חיות וכן מפלצות הקיצו משנתם, ואכן היו מפלצות ביער, לא רק חיות, אבל זה היה כך מאז ומעולם בעולמם של חיות היער. היו מפלצות חזקות יותר מפילים והיו חלשות מפרפרים, היו טורפי בשר והיו צמחוניים, וכמובן היו גם מפלצות שוטיי הנשמות שנקראו גם מוזולימיתצ'פורמים, או בקצרה מוזולים אבל על כך לא נדבר כעת. השאגה הגדולה והגרונית הייתה שאגתו של האריה השליט שהחליט כי הזמן לכנס את בני מינו לפגישה מלכותית של אריות. לרגע אחד נשמעה עוד נביחה גרונית וחזקה כזאת ואז החלה האדמה לרעוד במקצת במקצב שווה, היו חדי ראיה שהיו רואים שמרחוק מתקרב אליהם גוש כתום שהלך והתכהה ככל שקרב, ואלה ובכן היו האריות: בעלי הרעמה כתומה הבוהקת בתוך הירוקת של היער, הגאוותניים ביותר, ואם לא היהירים ביותר. ככל שהתקרבו הרעידות באדמה גברו. כאשר היה אפשר לראותם בבהירות, נשמעה עוד שאגה אדירה נוספת, שהתגלגלה לצחוק רם, ורוב החיות והמוזולים היו מסתובבות לראות מי הוא זה ששאג שאגה זאת והחל לצחוק צחוק כה רם וגס, ושם על גבעה לא כל כך גבוהה היו רואים את האריה הכי בולט, הכי שרירי, בעל הרעמה הכי בוהקת, ובעל השאגה הכי רמה ואדירה. הוא היה מה שכינו האריות לק- וורק מון. או מלך האריות בשפה פשוטה (עליי להזכיר שלכל החיות והיצורים הייתה שפה משותפת אך גם לכל מין ומין היו שפות וכינויים משלו) המלך אהב להיות בראש העניינים כל הזמן, הוא היה שחצן יהיר וגאוותן, ולפעמים אמיץ רק לפעמים. כשהתקרבו האריות אל פסגת ההר, כל החיות אשר היו בסביבה נעלמו אל תוך העצים חזרה. תוך כמה שניות היו כל האריות מסודרים מול הפסגה מנסים לשמוע מה דבר המלך, המלך נהנה מתשומת הלב שהוענקה לו חייך חיוך רחב והחל נואם בקול עמוק וחזק " אתמול הייתה פגישה חשובה אם "עץ החיים" שלנו והוא ציווה אלינו לברוח מפני הברון הרשע ירוקת, אני רוצה שאתם תברחו אבל אני אשאר כאן ואשמור על גאוותנו שלא נברח כמו פחדנים ואז אוכל להיות גיבור" הוא שתק ואז המשיך בלחש כאילו לעצמו " וכך אראה לכולם שאני הוא מלך האריות אך גם מלך כל היער." האריות שתקו ואז נשמע גרגור קטן ועוד אחד, ולאט לאט שאגה רועמת חלפה באוויר כל האריות שאגו בהסכמה והאריה הגדול התיישב על צוק הסלע שלו מרוצה מהתגובה הוא עוד יראה לכולם חשב, אבל הברון אכן היה צריך להפחיד את אותו אריה גאוותן כי לא היה מה להשוות בין כוחו של האריה לעומת כוחו העצום של אותו ברון מפחיד ומרושע. השאגה הזאת לא נשמעה רק שם, היא נשמעה גם בכל חלקי היער. אפילו עץ החיים שמע את השאגה הזאת, הוא הבין שהאריות מנהלים שיחה מלכותית וחשובה ביותר, הוא החליט להאזין לה בכדי לדעת מה נושא השיחה ולמה כינס האריה דווקא את הפמליה המלכותית. אכן האזין עץ החיים לשיחתם המלכותית של האריות ונדהם למשמע אוזניו, "אמנם לא כל חיות היער יצליחו להגיע אל עץ החיים בזמן שהברון חוצה את היער, אך לאריה המלכותי שמור מקום כבוד בתוך קרחת היער המוגנת שיצר בשביל להגן על חיות היער. אך החליט לא להגיב, אם ירצה האריה השאפתן להתמודד מול הברון, שירצה הוא לא יצליח להציל אותו מהברון.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה