פורומים » סרטים וסדרות
נוכל לדבר כאן על כל מיני סרטים; סרטים שנעשו על ספרים. סרטי דיסני. סרטים בלתי נשכחים. סרטים שנחקקו בראשנו לעד. סרטים שלימדו אותנו על עצמנו. סרטים שצבטו לנו בלב. סרטים שאכזבו אותנו. סרטים שאנחנו מחכים להם וככה עוד ועוד... סרטים שאנחנו מתכוונים לראות... נוכל גם להמליץ על סרטים אחד לשני! [הפורום של דניאל!]
כתיבת הודעה חדשה בפורום סרטים וסדרות
» נצפה 475 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 8 שנים ו-6 חודשים המלצה קצת מסוייגת על סרט חדש שיעלה לאקרנים בסוף מאי: "המילה האחרונה" לי יניני
תקציר מאתר סרט:
הארייט לולר, בעבר אשת פרסום כוחנית ואימתנית והיום גרושה בפנסיה שמתנהגת בחייה האישיים באותה כוחניות. כשהיא קוראת במקרה טור הספד שנכתב בעיתון המקומי על מי שהייתה אחת מיריבותיה העסקיות, היא לא יודעת אם לצחוק או לכעוס - מבחינתה הקשר בין ההספד המפואר לדמות שהיא הכירה מקרי בהחלט. הארייט, שלא אוהבת לתת ליד המקרה לשלוט בחייה, מחליטה לא להפקיר את ההספד שלה ביד הגורל ולדאוג שייכתב נכונה - עוד טרם מותה. לשם כך היא שוכרת את אן, כתבת בעיתון המקומי הנמצאת בצומת דרכים בחייה, והשתיים יוצאות יחד למסע ליצור את ההספד המושלם
שחקנים: שירלי מקליין, אמנדה סייפריד
במאי: מארק פלינגטון
ז'אנר: קומדיה/דרמה
אורך: 108 דקות
יום ושנה: ארה"ב 2017
ביקורת:
למרות שהסרט משוחק על ידי שתי שחקניות מעולות: שירלי מקליין ואמנדה סייפריד, לא ברור לי, מדוע הבמאי מארק פלינגטון (55), ביים סרט על היום שאחרי.
אותי אישית לא מעסיק מה יהיה אחרי המאה עשרים שלי. לא ברור לי מדוע ולמה לתעל את החיים על "מה יהיה אחרי"... לא חבל על הזמן?
הסרט "המילה אחרונה" מצייד את הצופה בהסתכלות על החיים בפרספקטיבה מעשירה, שונה ופשוטה, אבל...
שירלי מקליין מגלמת את דמותה של הארייט לולר, שבעבר הייתה אשת פרסום כוחנית, והיום כשהיא כבר גרושה בפנסיה, היא ממשיכה לנהוג באותה כוחניות ותוקפנות.
באחד הימים הארייט לולר, נתקלת במקרה בהספד מפואר, שנכתב בעיתון מקומי על אחת מיריבותיה העסקיות. בעקבות כך, היא מקבלת החלטה, לדאוג לכך, שההספד שלה ייכתב נכון עוד בטרם מותה.
לכתיבת ההספד נבחרת אן, שמגולמת על ידי אמנדה סייפריד, המועסקת ככתבת בעיתון המקומי.
היות ולדעתה של הארייט לולר, הספד טוב צריך להיות מבוסס על מספר מרכיבים כמו: משפחה אוהבת, עמיתים לעבודה מפרגנים וסיוע לנזקקים, היא מגייסת את אן למסע חייה.
המסע מלווה בסצנות וחילופי דברים משעשעים ביניהן לרבות צלילי מוסיקה נעימה וקצבית. לטיול בתחנות חייה של הארייט לולר, הבמאי צירף את אמנדה הילדה, שמגולמת על ידי אנג'ו לי דיקסון המקסימה, ומגלמת את מרכיב "הסיוע" בפאזל של הארייט לולר.
באותו מסע שלושתן חולפות על כמה עמדות חנייה של הארייט לולר, החל מהיותה אשת עסקים, פעילה חברתית, רעיה ואם.
זה לא סוד ששחקנים מבוגרים בהוליבוד נעלמים מהמסכים, והתופעה הזו לא דילגה על שירלי מקליין הידועה כשחקנית אופי.
אני מניחה, שתופעת ה"העלמות מהמסכים", אינה נוחה לשירלי מקליין עטורת הפרסים וזוכת פרס אוסקר ולכן, כל תפקיד שיוצע לה, יתקבל בחיבוק ענקי על ידה, גם כאשר לב ליבו של התסריט, לא בדיוק התפקיד בה' בידיעה.
ניכר שבסרט הנוכחי, שירלי מקליין משחקת חלקים אוטוביוגרפיים, וכן כן זה לא סוד שהיא מתוארת על ידי ידידיה כA HARD WOMAN- . בסרט הזה הצופים חשים את זרועה החזקה והנטויה כלפי הסובבים אותה, החל מהגנן, המבשלת, הספרית, עמיתי עבודה לשעבר, הכומר שמתעב אותה וכלה ברופאה הגינקולוגית.
כצופה, היה לי קשה להתחבר לעיסוק האובססיבי של הארייט לולר, בהספד ועל מה יכתבו עליה אחרי המאה ועשרים שלה.
לדעתי, העיסוק במוות אינו רלוונטי בחיים, ועל כך כבר נאמר על ידי פילוסופים יווניים, ומשפיעי הפילוסופיה המערבית כמו: סוקרטס, אפלטון, אריסטו וחכמי רומי.
שאדם חי הוא לא מת, ולכן אין לו סיבה לדבר על המוות. כיוון שכך במקום לחשוב על ההספד, מומלץ לחשוב על ההספק והפקת המקסימום מהחיים, במקום להשקיע אנרגיה על איך ההספד ייכתב.
שירלי מקליין מגלמת כאן את העבר ואילו אמנדה סייפריד מגלמת את העתיד. אני ראיתי את השוני בין שתיהן כסוג של מלחמה בין החצידור השמאלי והימני של מוח האדם. לחוט המקשר בין שני החצידורים, שולבה הילדה בדמותה של אמנדה, שהכניסה חיות ורוח נעורים לכל מערכת היחסים של הארייט ואן.
יפה עשה הבמאי שצירף לזוגיות הזו את אמנדה, וכך נתן הדגש מיוחד בהקשר של מחזוריות החיים: ילד, הורה ובוגר. (ילד-אמנדה, הורה-אן, בוגר-הארייט לולר).
אפשר בהחלט להתענג מהצפייה במערכת היחסים בתוך השלישייה, לרבות הדו-שיח ביניהן והקטעים המשעשעים, שמציפים את אולם הקולנוע בצחוקו של הקהל.
לא אהבתי לשחות בתוך חרישי הקמטים המקופלים בפניה של שירלי מקליין. בסצנות רבות הצלם לא חס עליה, וזום המצלמה התעכב על כל תסמיני הגיל והגוף הבוגר.
אנוכי סבורה, שהצופים הבוגרים ומעריציה של שירלי מקליין ייהנו ממשחקה וכישרונה, אם כי אני עדיין חושבת שעם כל הכבוד להערצה, אחוז לא קטן של צופים לא ייתחבר לרעיון המרכזי.
בשורה התחתונה, זה לא בדיוק הסרט הכי גדול של שירלי מקליין בת ה-83, אך מאידך גיסא, צריך להוריד את הכובע בפניה, על כך שהיא מצליחה עדיין לשחק ולזכור מלל.
ציון 8 לסרט ולנושא, וציון 10 למשחק של שירלי מקליין.
לי יניני
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
