סרט: מחר הכל מתחיל
תקציר מאתר סרט:
סמואל חי חיים נטולי דאגות ומחויבויות בריביירה הצרפתית שטופת השמש. ביום בהיר אחד, מתהפכים חייו, כשידידה מהעבר מגיעה עם תינוקת בשם גלוריה, מציגה אותה כבתם ונוטשת. סמואל, נחוש להחזיר את התינוקת לידי האם, מרחיק עמה עד לונדון כדי לאתר אותה. 8 שנים מאוחר יותר, סמואל וגלוריה חיים בלונדון ודומה שלא ניתן להפריד ביניהם - אך אז מופיעה אמה של גלוריה, נחושה להחזיר את בתה אליה
שחקנים: עומר סי, קלמנס פואזי, אנטואן ברטראן, גלוריה קולסטון
במאי: הוגו ז'לן
ז'אנר: קומדיה/זר
שפה: צרפתית
אורך: 118 דקות
יום ושנה: צרפת/2016
ביקורת:
הסרט סווג כקומדיה ואני הייתי מוסיפה גם דרמה.
עומר סי שחקן מוכר כליצן החצר מ"מסייה שוקולד" ומהסרט "מחוברים לחיים". שני הסרטים הללו עוסקים במצוקה, וגם הסרט הנוכחי נוגע במצוקה אנושית וחרדה.
החיוך של עומר סי (סמואל) מהווה שמיכה עבה לדרמה המתחוללת במעמקי נפשו, והיא מטפטפת לאורך כל הסרט כטיפות גשם זעירות אך מורגשות.
העלילה אומנם צפויה, וחולשת על מנעד של רגשות: משעשעת, מרגשת, אנושית, עצובה, ועוסקת במערכת יחסים בין בוגר לילד... שהתפקידים כאן הפוכים.
תמצאו על הסט את החופים היפיפיים של הריביירה הצרפתית, מול המזג האוויר הלונדוני, האפרפר, מלווה בגינונים בריטיים מובהקים. מטאפורה מעניינת ומקסימה, להפרשי הטמפרטורה, האווירה, ומזג האוויר, לבין הנראות לסערת הפנימית בדמותו של סמואל.
אין עוררין על משחקו של עומר סי. הוא כובש, הוא מצויין בקסם ייחודי השמור לו. מה אני אגיד לכם, עומר סי יודע ללחוץ לצופה על הבלוטות הנכונות בזמן הנכון.
לא כל בדיחותיו הצחיקו אותי יש כאלה יותר ויש כאלה פחות. כצופה שעוקבת אחר סרטיו הפעם סלחתי לו על הבדיחות הפחות מוצלחות.
אל תצפו לראות כאן את "המחוברים לחיים". לדעתי את ההצלחה שהייתה לעומר סי "שם" אי אפשר לשחזר.
כבסרטיו הקודמים עומר סי מגלם פצצת אנרגיה, הוא חסר מעצורים, ללא בלמים, קופצני, אנרגטי, מצחיק, משעשע, חייכן ותוסס כשמפניה מבעבעת, וככל שהוא כזה, ולמרות הנכתב מעלה, הוא שובה את ליבו של הצופה.
התסריט הזכיר לי מעט סרטים אחרים שוברי הקופות: "קרמר נגד קרמר", ומנגד את משחקו של הקומיקאי האיטלקי רוברטו בניני ב"חיים היפים".
בעלילה "מחר הכל מתחיל" הבמאי מתמקד באהבת ההורה לילד ומוזג לתוכו דיאלוגים מחודדים, נוגעים ומרגשים.
לב ליבו של הסרט מתרכז במערכת יחסים מיוחדת ומורכבת, עם אב חסר אחריות, אבל ואבל גדול שיודע להעניק משמעות לחוסר האחריות שלו, ולבסוף אף מתגלה כאימא אווזה ששומרת על גוזליה קרוב.
משחקה של הילדה גלוריה קולסטון מצויין, מפוקח, עם נוכחות משוועת. גלוריה משמשת ל"בוגר האחראי". לדעתי, העתיד עוד לפניה ועוד נשמע על השחקנית הזו.
קשה היה לי לקבל את האישה שנטשה תינוקת בת 3 חודשים מהסיבות שהיא מנתה. הסבריה הקלושים לאחר שמונה שנות היעדרות לא הצליחו לשכנע אותי.
כידוע נטישת ילד/ה הוא מעשה בלתי נסלח, ונוטל מהנוטשת את האמפתיה של הצופה לחלוטין, למרות החרטה, ההסברים ודמותה השברירית וכיוון שכך, פחות אהבתי את דמותה על אף משחקה המצויין.
נקודה חשובה לציון, מצאתי שיש בעלילה הנוכחית חידוד ייחודי לבעיות שמכילה כל דמות בסט, מול ההתמודדות והעובדה שאפשר לקחת את הגורל לידינו.
שם הסרט נבחר כפי שנבחר כיוון שבתסריט יש מוטיב חזק מאוד על חשיבותו של ההווה.
המוסיקה, צילומי הנוף והתקריב מצוינים וניכר שנעשתה כאן עבודת מצלמה מעולה.
סופו של הסרט אותי מעט הפתיע אותי, ציפיתי לסוף קצת אחר.
מומלץ
צפייה נעימה
ציון8 מתוך 10
לי יניני
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
