בָּעֶרֶב, עֵת סְגִירַת מַרְכּוֹל הֵחֵל וִיכּוּחַ דֵּי גָּדוֹל
בֵּין הַיְּרָקוֹת לְבֵין עַצְמָם מִי מֵהֶם יוֹתֵר אוּמְלָל
וּבְקוֹל עֲנוֹת עָצוּב, פָּתַח רִאשׁוֹן דְּבָרָיו הַכְּרוּב
מִצַּד אֶחָד אֲנִי הַזּוֹל, לַמְרוֹת שֶׁיֵּשׁ לִי רֹאשׁ גָּדוֹל.
מִצַּד שֵׁנִי אֲנִי עָלוּב, לְכֹּל טִיפֵּשׁ קוֹרְאִים רֹאשׁ כְּרוּב .
זֹאת לֵךְ אֲנִי מַבְטִיחַ, הִתְעָרֵב הָאֲבַטִּיחַ
טָעוּת גְּדוֹלָה הִינְּךָ עוֹשֶׂה, כִּי רֹאשֶׁךָ מְאֹד יָפֶה.
זֶה לֹא פֵייר קוֹבַעַת דְּלַעַת, גַּם בְּרָאשִׁי יְשֵׁנָה מוּבְלַעַת
לֹא נוֹתְרָה בִּי שֵׂיעַרה, עוֹד מֵהַמֵּאָה שֶׁעָבַרה.
מִי מִכֶּם אוֹתִי יַצִּיל, מִתְחַנֵּן לוֹ מַר חֲצִיל
אֵין לִי בַּפִּינָּה מָקוֹם, כִּי אֲנִי כָּל כָּךְ עָקוֹם.
מֵצִיץ רֹאשׁוֹ מִתּוֹךְ הַסַּל, בּוֹכֶה בְּקוֹל אָדוֹן בָּצָל
אֲנִי לַבּוֹשׁ כְּמוֹ בָּנוֹת, וְזֶה גּוֹרֵם לִי רַק לִבְכּוֹת.
הֶחֱרָה אַחֲרָיו הָאַרְטִישׁוֹק, אַתָּה בּוֹכֶה?, אֲנִי בְּשׁוֹק .
אֶת שִׂמְלוֹתַי אִם תְּקַלֵּף, הַיְשֵׁר תַּגִּיעַ אֶל הַלֵּב.
מַמָּשׁ אָסוֹן אָמַר הַצְּנוֹן, אֲנִי תָּמִיד בְּדִכָּאוֹן.
לָכֵן אֲנִי מַרַת צְנוֹנִית, פֹּה מִסְתּוֹבֶבֶת עַצְבָּנִית.
סְלִיחָה? אַךְ אַתְּ טִיפָּה נִסְחֶפֶת, מְאַנְפֶּפֶת גְּבֶרֶת לֶּפֶת
אַתְּ אוּלַי קְצָת מְרִירָה, אַךְ אֲנִי מַמָּשׁ מָרָה.
אִם אָתְּ מָרָה אֲנִי פָּרָה? מְגַחֶכֶת הַלַּעֲנָה.
תַּרְגִּיעִי קְצָת, זֶה לֹא נוֹרָא, מָסְמִיקַה הָעַגְבָנִיָּה
לִי לֹא תַּעֲזֹר מִשְׁחַת שִׁזּוּף אֶצְלִי תָּמִיד אָדֹם הַגּוּף.
אֵיזֶה דִּיכִּי! אֵיזֶה בַּאֲסָה! מִתְעַצְבֶּנֶת גְּבֶרֶת חָסָה
רַק אֲנִי פֹּה עֲטוּפָה בְּשַׂקִּית נְיָיר שְׁקוּפָה.
אוּלַי תַּפְסִיקִי לְבַלְבֵּל, מִן הַפִּנָּה צוֹעֵק פִּלְפֵּל
מָה בִּכְלָל אֵינוֹ בָּרוּר, אַתְּ זְקוּקָה לִקְצָת אִוְורוּר.
וְהוֹסִיף גַּם הַתַּפּוּז, הִיא זָקוּקה גַּם לְאִשְׁפּוּז.
אוּלַי כְּבָר שֶׁקֶט תְּנוּ לִישׁוֹן, מְפַהֵק אָדוֹן לִימוֹן
אֲנִי גַּם כָּךְ סָחוּט לָחוּץ, כִּי בְּתוֹכִי יֵשׁ מִיץ חָמוּץ.
וְכָךְ הִמְשִׁיכוּ הַיְּרָקוֹת, לְקַטֵּר לָתֵת עֵצוֹת
לְהַכּוֹת עַל הֶחָזֶה, זֶה עַל זוֹ, וְזוֹ עַל זֶה.
כְּרוּבִית עָמְדָה לוֹמַר דְּבַר מָה, אַךְ לֹא הִסְפִּיקָה נִרְדְּמָה.
מְלָפְפוֹן עָצַם עֵינָיו, נִרְדַּם תַּפּוּחַ אַחֲרָיו.
וּבְאַשְׁמוֹרֶת אַחֲרוֹנָה, סוֹף סוֹף פָּסְקָה הַמְּהוּמָה.
הַיְּרָקוֹת תָּפְסוּ תְּנוּמָה, גַּם תַּפּוּחֵי הָאֲדָמָה.
בַּבּוֹקֶר כְּשֶׁנִּפְתַּח מַרְכּוֹל כּוּלָּם נָחֲרוּ בְּקוֹל גָּדוֹל.
מתוך הבלוג נכדים לקינוח :
http://smosheus.blogspot.co.il/
