מהבנתי הדלה את הטקסט, גיליתי כאן בלדה - עלילה, בין הכותב לבין הדג המדבר על חופש שנובע מחברות.
גיליתי בטקסט המון ספקטיות (אם לא ניגודים), וכן חוסר ביטחון שמתבטאת בחוסר החלטיות, כך לדוגמה,
- שמחה לגילוי חברים אף שהם לא "משהו" כמוהו, גם לא אותו צבע.
- "את נפשו לא השיב אולי דווקא כן"
הרעיון המרכזי שלקחתי הוא שדווקא הפרידה מהדג (שחי כנראה כל ימיו באקווריום ואכל אוכל ביתי, ולכן כנראה טבעוני) והחזרתו למקום הטבעי לו (הים, הדגים שלא כמוהו שהרי לא חי איתם מעולם, עולמות לגמרי שונים) היא זו שגרמה לחיבור בניהם, להכרה של הדג על בעליו שהחליט להציל אותו בכך שהוא מחזיר אותו הביתה, תפיסה שלא יכול היה להבין לפני שהרי חי במקום מרובע, צורת חיים מאוד שטחית וצרה. וכמובן במילה אחת ניתן לומר כאן כרעיון מרכזי את מוטיב ה"חופש", האדם הרוויח אותו לאחר יום עמל וניצל אותו כדי לתת חופש ליצור שצריך לקבל אותו באופן בסיסי, יצור בלי בחירה שנקלע לחיים שא לטבעו. אפשר ללמוד מכאן לקח גדול.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
