בגן הפסלים
תחשבי על משהו נפלא שקרה לך
בזמן לא מוגדר, במקום שאינו נודע לכל
טרטור המנועים הדוהרים מפריע, את אומרת
הודפים אותך לאחור במסעך אל מחוזות שמש ואור
סיפרת לי שהאוויר כבר לא בקלות
שהנשימה איננה אותה הנשימה
ושמרחב הראייה הולך ומצטמצם
שאלת אותי מה צריך לעשות
כדי לרסק את קופת החזיר ולהינתק מכבלי השעבוד הארצי
על מנת שנוכל למלא את החלל באהבה, בחמלה ובאמונה
ציירי עוד מעגלים משולבים במקום לבנות עוד חומות
קו הביצורים הזה חונק
הורי לכוחות לנטוש את עמדותיהם
מלחמת המחפורות חייבת להסתיים
נכון, העבודה לא תושלם עם בוא שביתת הנשק
אך הצוהר שוב יהיה נגלה לעין
וגם בכך זה לא נגמר
כי תם ונשלם זה בסרטים ובהצגות
תחלמי על משהו טוב שעוד יקרה
משהו טוב שכבר קורה
לכל אחד יש את הפסל הפרטי שלו
נרטב בגשם, קופא בקור, מתייבש בלהט החמה
גם להם, כמונו, את רואה, יש פחד וכאב
פסל פסל עוסק בענייניו, מביט סביב ומשפיל מבט
אולי הם אף פעם לא מתבגרים, לא מזדקנים
גאים בהיותם ילדים מאובנים שמחים
תחשבי על הקרח שכמעט ולא נמס
על הזמן שעבר ועל הזמן שכאילו עצר
על לחבוש את הפצעים ולהקהות את החושים
על כל הפוגה במשחק של טיפוס חבלים, בגן הפסלים
© איתן ליב
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
