פסנתר, קול ותווים נפגשים
תווים מרצדים שרים מנגנים
שחורים לבנים
מסתתרים בתוך דפים
קולות, פטישים רצים ולומדים
סימנים כה רבים
והזמן כה קצר
שנלמד יחד שמה
את כל הדבר
זה יפה, מלטף, זועק ומוזר
אך אולי זה בעצם
גם סתם מיותר
את הנפש נכיל
בצלילים וצבעים
ונדע עמוק פנימה
את הכל יכולים
לפני 9 שנים ו-3 חודשים
"אך אולי זה בעצם, גם סתם מיותר"...
איתן ליב
הזכיר לי את הבעות הספקות שלי, ספקות, שכאילו רעבונם לא מוצא שובע אף פעם. גם הבחירה בסיומות סגורות (לדוגמא: רצים, לומדים, צבעים, יכולים, מנגנים) היא משהו שקרוב לעטי או מקלדתי. רוצה לומר, אם לא נאפשר פתח להברה הסגורה, כיצד נוכל להבחין במקבילתה הסגורה?... מעבר לכך, ואולי הכי חשוב, קיבלתי רושם שמתנהל בקרבך אחלה ג'אם (: