לגעת
החסרון מייצר הרגשות,
בעיקר גועל,
משהו לא טבעי,
סיוט קשה להכלה,
מקום שאני לא רוצה להיות בו,
אפילו שנייה.
מסרב לקבל,
מסרב לקבל.
לגעת בו,
זה חלחלה,
כאב של ייאוש,
עמוק בתוך הלא נודע,
זה נגד כל הגיון, החסרון,
כל חושי צועקים,
זה לא יתכן,
אלוהים לא כזה,
מה הוא רוצה?
אז אני צופה מרחוק,
בינתיים נשאר תינוק,
בינתיים הגוף מתרחב,
והנפש והנשמה,
וגם הרוח והשמחה,
נשארים אי שם,
בדממה,
בתרעומת קשה,
כמו שואה,
שמסרבת להגמר.
לא רוצה,
עקשנות צדקנית,
יאללה תוותר,
לא אתה קובע את החוקים.
רוצה לגעת בחיים,
אבל יותר מידיי גאה,
יותר מידיי חושב,
אולי הם טועים ואני מקדים את זמני,
אני נשארתי ללא זמן,
תקוע בפחד מהלא נודע.
מגן על האמת שלי,
במחיר כבד,
מתאבד ומאבד,
את היקר מכל,
שאני לא יודע מהו.
מתעקש לסבול,
מסרב לאהוב,
כי אני פשוט לא יכול,
לקבל שיש טעות נוראה.
הרצון רוצה את הקיים,
ואם הרצון יקובל,
אקבל את השלב הבא,
אבל אני רוצה לדעת עכשיו,
לפני שאכנע,
רוצה לאנוס את הרצון,
להתעלם מהעליון.
ספוג תסכול,
שונא,
שונא,
מרגיש שונה,
לא קונה את רצונו של אלוהים.
אייל תצא כבר,
אני מחכה לך,
כל הרבה,
זמן
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
