אתה חברי הטוב,
שבעצם אתה האויב
אתה מכיר אותי היטב
ואני יודעת מה אתה אוהב
אתה אוהב להוריד אותי מההר
לא סתם להוריד,
אלא להפיל
וגם אם אני עומדת על גבעה קטנה
לא תרחם עלי,
אתה רק תחמיר
אותך אני צריכה להסתיר כשאני עם כולם
כדי להשיג מה שאני רוצה
אבל כשאני ואתה לבד,
תה מצליח להסתיר אותי
עד למצב שאני כבר לא רואה את עצמי
אתה חברי לחיים
אשר מלמד אותי על אנשים,
ובעיקר על עצמי,
איתך אני כלום,
ובלעדייך אני הכל.
ודיכאון,
אני זוכרת מתי הופעת לראשונה בחיי,
בחיי,
אני זוכרת...
זה היה כשמלאו לי רק שלושה-עשר שנים,
אינך זוכר?
נתת לי הרגשה של פרי רקוב
בין אלף פירות טריים
שרק מחכים שיקטפו אותם מהעץ
ואני רק שוכבת על האדמה,
ומחכה שהריקבון יעלם
שזה בעצם,
כמו לחכות לדבר הבלתי צפוי,
שאני יודעת שלעולם לא יקרה.
אתה חי בתוכי
וכשאתה מתעורר,
אתה נואש,
אתה נואש לשמוע הזעקות וזעקות,
להתרטב מההצפות
אתה אכזרי
אבל באותו הזמן גם המורה שלי לחיים
קיבלת מה שרצית, מה עוד?
אתה מחכה לסוף?
ואם אתה מחכה לסוף, מה הוא?
הסוף שאתה מחכה לו בטח שונה מזה שאני מחכה לו כבר תקופה.
איתך אני כלום,
ובלעדייך אני הכל.
אל תשאר ואל תחזור,
חברי הטוב והרע,
דיכאון.
שבעצם אתה האויב
אתה מכיר אותי היטב
ואני יודעת מה אתה אוהב
אתה אוהב להוריד אותי מההר
לא סתם להוריד,
אלא להפיל
וגם אם אני עומדת על גבעה קטנה
לא תרחם עלי,
אתה רק תחמיר
אותך אני צריכה להסתיר כשאני עם כולם
כדי להשיג מה שאני רוצה
אבל כשאני ואתה לבד,
תה מצליח להסתיר אותי
עד למצב שאני כבר לא רואה את עצמי
אתה חברי לחיים
אשר מלמד אותי על אנשים,
ובעיקר על עצמי,
איתך אני כלום,
ובלעדייך אני הכל.
ודיכאון,
אני זוכרת מתי הופעת לראשונה בחיי,
בחיי,
אני זוכרת...
זה היה כשמלאו לי רק שלושה-עשר שנים,
אינך זוכר?
נתת לי הרגשה של פרי רקוב
בין אלף פירות טריים
שרק מחכים שיקטפו אותם מהעץ
ואני רק שוכבת על האדמה,
ומחכה שהריקבון יעלם
שזה בעצם,
כמו לחכות לדבר הבלתי צפוי,
שאני יודעת שלעולם לא יקרה.
אתה חי בתוכי
וכשאתה מתעורר,
אתה נואש,
אתה נואש לשמוע הזעקות וזעקות,
להתרטב מההצפות
אתה אכזרי
אבל באותו הזמן גם המורה שלי לחיים
קיבלת מה שרצית, מה עוד?
אתה מחכה לסוף?
ואם אתה מחכה לסוף, מה הוא?
הסוף שאתה מחכה לו בטח שונה מזה שאני מחכה לו כבר תקופה.
איתך אני כלום,
ובלעדייך אני הכל.
אל תשאר ואל תחזור,
חברי הטוב והרע,
דיכאון.