אמנם אתה אומר שאתה לא שם מצד ההגדרה, אבל מבחינת התחושה אתה יודע איפה אתה באמת, וזה הדבר המשמעותי - התחושה ולא ההגדרה. אנו חיים יותר לפי הרגש מאשר לפי שכל והגדרות.
יש סתירות בדברים שלך, מחד אתה לא מרים ידיים, ומאידך אומר בגלוי שה"אם לא מתאבדים" שלי , אצלך הוא "אולי"... (או שלא הבנתי נכון)
הצילו!!! אתה מפחיד אותי, ומצד שני אתה מפעים אותי, כי יש לך דרישה נפשית עמוקה להבין את החיים במשמעותם הפנימית, אבל אם תתיאש איך תגלה את הוד החיים ואת מה שאתה מבקש לפגוש בהם או לחולל בהם??
אפילו ההורים שלי שכבר עברו את גיל 50 עדיין אומרים שיש להם ללמוד עוד דברים מהחיים, וזה שאתה "חייב משמעות אמיתית..." אומר בדיוק כמוהם, רק שאנחנו רוצים שזה יהיה כאן ועכשיו, והם כבר מבינים שהחיים זה סוג של תהליך, (אמאשלי מאד אוהבת לומר - ש"לדרך יש ערך") וזה שעדיין אין לך את "המשמעות האמיתית" לדעתי זה רק כי לא פסעת מספיק זמן בעולם.
לפעמים שיחה עם אדם מבוגר שקצת מבין בחיים ובנפש יכולה להאיר בנו משו. מה אתה חושב על זה?
טוב, אתה בטח יודע שכבר ירד השלג בהרים, כן? ; )
קבל :)
https://www.youtube.com/watch?v=nK912D3Yt5c
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
