אני כתבתי על תפילה, אבל המציאות הזאת היא לא רק בדיבור לאלוקים. היא גם בדיבור לחבר.
אנחנו פורקים משהו אבל לרוב לא באמת פותרים שום בעיה. זה רק להראות את הפצע לרופא, זה לא לרפות אותו. עם חבר זו אותה מציאות אלא אם כן הוא עוזר לך מעשית. אבל לא על כל דבר מדברים עם חבר, ולא על כל נושא החבר רוצה להקשיב. ובמציאות רצינית הוא הרבה פעמים לא יכול לעזור. יש יתרונות וחסרונות לשני הצדדים, כמו בכל דבר. (חבר זו דוגמא, כמובן. לא מחייב)
ואחרי זה, את באמת צודקת. לפעמים צריך לדבר עם אדם אחר. רק שיש מלא חסימות בדרך.. ומנסיון החיים הקצר מאוד שלי, רוב אנשים לא יכולים לעזור באמת.
לדבר עם אלוקים זה הרבה מאוד דברים.
התפילה העיקרית שאנחנו מתפללים 3 פעמים ביום, מחולקת ל3 חלקים. שבח, בקשה והודאה.
על כל אחד אפשר לכתוב אין סוף. כל דבר מקדם, מלמד ועוד בנושא אחר. והם מתחברים גם יחד.
וזה רק חלק קטן. תפילה היא באמת דבר גבוה.
אני בעיקר מדבר על תפילה שהיא יותר דיבור עם אלוקים, מהלב.
אפשר לפרוק, אפשר לבקש. כל מה שבלב.
יש כמובן את הכיוון שזה עוזר מהצד שלנו בלבד. זאת אומרת שבכך שאנחנו פורקים, או משבחים, או מודים, זה מקדם אותנו המון.
אבל יש גם את הצד השני. שהבקשות באמת מתקיימות. התפילה באמת פועלת. וזה ממש לא סיסמא שמלמדים אותנו בגן. אני מדבר מהעניים שלי בלבד.
אז נכון, תפילה היא גם להתחבר לעצמי וכו'. וגם זה משפיע הרבה. אבל היא כ"כ כ"כ הרבה מעבר.
הבעיה היא שזה תהליך, ואנחנו לא רואים באותה שניה נס והכל מסתדר. העולם בנוי ע"פ הטבע בכוונה.
אז לפעמים אנחנו מרגישים שהתפילה לא באמת מועילה. ולפעמים מתפללים מתוך הרגל. ואז ההרגשה היא רוגע זמני בלבד. והכאב לא נרגע לרגע.
אחרי כל זה אני חייב להוסיף שמה שכתבתי כאן הוא בערך 2 שורות מתוך ספר. זה אפילו לא תמצית. יש כ"כ הרבה. וזה מתוך מה שאני יודע. אני רק בן 18. ואני יודע דברים ברמה מוגבלת. אין סוף למה שיש להגיד.
אממ.. מפריע לך שאני כותב ככה על אלוקים? אני אפילו לא יודע אם את מאמינה בו או לא?..
מצטער על האורך.. אני עוד לא יודע איך לתמצת נושא עצום בכמה משפטים, להכניס בהם הכל ושגם כל זה יהיה מובן לקורא.. מקווה שהייתי יותר מובן ממה שזה נראה לי...
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
