לפעמים נדמה לי שהוא ילד שבור
שמדביק את עצמו כבר שנים
בדבק בשקל
עם ריח של נטל
ועול מורכבות החיים
ומאז שהחלו להופיע סדקים
שכחנו לאט איך מדברים
מהפחד לשבור
את מה שלא יחזור
לעולם לצורתו המקורית
אז אומר שוב לעצמי
שבשל אהבתי אני שותקת
כשהוא שופך דליים של מי ביוב
ואני גורפת
כשהוא מכניס גושים של בוץ
ואני על ארבע מקרצפת
כשהוא פושט את כל בגדיו
כי הוא רוצה אותי עכשיו
ואני חושבת על אותם בגדים
תלויים יפה על הקולב
הנה הכנתי ארוחה
כמותי שותקת הטרחה
הוא זולל ללא הערכה
אך אני כאן! אני בוכה!
אומר שוב לעצמי
שבשל אהבתי אני שותקת
ואני יודעת שאם אדבר
הוא ייקח את המילים למקום אחר
הוא יסדק, אני אתפורר
זה לעולם לא יגמר.
אז למרות שאהבה קשה כל כך בשקט
אומר לעצמי שבשל אהבתי אני שותקת
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה