בלי רצון או כוונה
לה הדמעה יורדת זולגת
דוק קל כערפל סתוי
מכסה עינייה מטשטש ראייתה
נזכרת בימים עברו חלפו
מבטים בלי מילים שרצו
בינה ובינו בעבר הקרוב
השיחות שקלחו לתוך הלילה
העתיד שנירקם בתווך השיחות
צמרמרת חולפת לאורך שידרתה
את הטבעת הוציא במבוכה
השאלה שבאהבה ובחן לחש
התנשאי לי אהובה יקרה
רעש האזעקה שברקע נשמע
לא נתן זמן לתשובה
ברקע הרדיו הכריז-מלחמה-
חיש מהר התרמיל לקח
חיוך ונשיקה באויר שלח
כשאחזור מקווה לתשובה-כן-
הדמעה ממשיכה לאיטה לזרום
ידעה לא יקבל תשובה לעולם
על האבן בהר הרצל
זר פרחים מדי שנה
מניחה כשהטבעת על אצבעה
אביזד 7/5/15
כל הזכויות שמורות
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה