ממלאת את הריאות באויר
אויר ריק
"אם חלמת עליו ככה, כנראה שגם הוא חשב עליך"
"אני לא יכולה להגיד לך מה לעשות, אבל תזכרי שזה החלום שלך וזה חלום. חלום לא תואם את המציאות"
"תראה אותנו אוהבים, הלוואי נאהב כל החיים"
הכל מהדהד בראש,
אתה מהדהד בראש.
שנה אחרי -
החוויה איתך הייתה עוצמתית הרבה יותר
הפגיעה הייתה עוצמתית הרבה יותר
אני צריכה סגירת מעגל?
אני צריכה לדעת מה איתך?
אני לא יודעת
ממתי כדאי לפתוח מזוודה שבקושי הצלחנו לסגור?
הפחד מפתיחה חדה ומהירה
לסגור יהיה קשה.
או אולי לא?
אולי שווה לנסות?
אולי עדיף להמשיך להדחיק?
אולי זה הרצון לאהוב שמדבר?
ואם ההוא לא יתקשר?
ומה הקשר בכלל?
אני לא קפואה.
מחושבת.
אני לא אשווה אותך יותר לאף אחד
אני אפתח פתח לפגיעות נוספות כדי שמתישהו מישהו יאחה את המקום שפצעת כל כך עמוק.
הכל נגמר.
איתך נגמר.
אתה גמרת.
אני גמרתי.
אני רגועה יותר,
אני שלווה יותר
אני זוכרת לך ואותך בדברים שלקחתי ממך, מעטי מעט שעדיין אזקוף לזכותך.
-"אל תדאגי, הכל יהיה בסדר" אמרת.
"אין טייק, תיפלי"
- "לא".
-"אין טייק,
תיפלי."
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
