מתוך האפלה מבור העלטה
זועק את שמך אהובה
בינות הקירות ספוגי הדם
חריצי הקיר מלאי הכאב
עינויי הנפש ושברי הגוף
רק את שמך לוחש
בתוך הרפש בבור השופכין
מראה פנייך לנגדי עומד
זעקות חברי מחדרים סמוכים
השפלות הסוהרים ועינויי הגוף
דמותך המהממת לנגדי ניצבת
והכאב מתפוגג והמוח מחייך
אליך עורג אהבתי אהובתי
למענך אקריב חיי נשמתי
מאחורי הסורגים בבור האפל
בריחות הסירחון מהשתן הנפלט
ממכות הסוהרים ועינוי הנפש
נזכר בריחך ובטעם שפתייך
והחייך מעלה אור לעיניי
מכעיס את סוהרי שוביי
לא אשבר לך מבטיח
מביט בסוהר המכה בחיוך
ועל הריצפה נופל מתעלף
סילוני המים והדם הקרוש
לי מזכירים שאני שבוי
עוד ניפגש לך מבטיח
אמנם שבוי אך חי
להתראות אהובה במהרה במהרה
אבי זד 22/12/14
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה