מרדכי לנדסברג, פרוזאיקון בדרך כלל- ניסה כוחו גם בשירה.
שירתו היא מחורזת, כי לדעתו של המחבר – בניגוד לאחרים, החרוז אינו "כובל במסגרת", אינו מאלץ את הדימוי או הרעיון שאפשר גם להביע בשיר לא מחורז, או את רב-פָּנִימִיוּתוֹ. שיר מחורז –שהוא לעיתים תכופות גם קצבי- כמובן מאפשר ללמוד אותו בעל פֶּה ביתר קלות, (ויש קוראי שירה, המעדיפים חריזה- בתנאי שהשיר טוב ומעניין ומאלף, אף שלפעמים ניתן לפרושים שונים או שהוא חידתי לגמרי). גם רב יותר הסיכוי ששיר מחורז יהפך יום אחד לזֶמֶר, ואיזה משורר יזלזל בכך?
גמישות וגבישיות השפה העברית מגַוונות את יכולת החריזה (אם תזכרו, לדוגמא , רק את להטוטי הטיות הפעלים בבניינים השונים תבינו את כוונתי).
להלן דוגמא של שיר מתוך הרומאן "לאמריקה ובחזרה " מאת מרדכי לנדסברג. אפשר להגיע לרומאן
זה, במתכונת אי-בוק, ע"י הגעה לגוגל, ושם יש להקליק את שם הסופר והספר, לוחצים על המילים באותיות כחולות, וממשיכים לקבל את 'עטיפת הספר' וקוראים אותו בקובץ PDF או ON LINE/ .
עֲצֵי הַסְתָיו
א'
עֲצֵי הַסְתָיו עָמדוּ בְּעֵרוֹמָם,/פָרשׂוּ זְרוֹעוֹת בְּמָר זְעָקָתָם.
נָעוּ בּקִינָה נוֹאֶשֶת דוּמָם,/כִּי זָקנוּ באֵימָה בְּלֹא עִתָם.
ב'
עֲצֵי החוֹרֶף בּרַעַם נִשְבּרוּ,/ רוּחוֹת עַזוֹת בָּם נִסְעָרוּ.
גְשָמִים פָרעוּ אֶת שַלוָותָם,/ שְלָגִים קָפְאוּ עַל עָלוָותָם.
ג'
עֲצֵי הָאָבִיב כַּצִיפּוֹרִים/הִתְרוֹננוּ בְשִירֵי מִזְמוֹרִים.
הֵינִיקוּ דְבוֹרִים בְנוֹפֶת צוּפִים,/ קָרְצוּ לַכּוֹכָבִים וְלַשְחָפִים.
ד'
עֲצי הַקַיִץ הִכְבִּידוּ פֹארוֹת/ מָלְאוּ מִיצִים כָּל הפֵּרוֹת.
שְלָל רֵיחוֹת וּמִגוָן טְעָמִים/ יֶעֳרבוּ לְאָהוּבִי בִּנְעִימִים.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
