ארובות העיניים לאיטן נעצמות
המחשבות למרחקים עפות נודדות
הזיכרונות עולים כמו מהאוב
הגוף נכנס למצב תנומה
ערבות הקרח בסיביר הרחוקה
עצי הטונדרה במדבר השלג
יללות זאבי הבר ביערות
נהמות דובי השלג מהדהדות
כמו ענני קמח זעירים
יורדים לאיטם עפעפי השלג
מכסים בלבן העצים העירומים
כמו אמא אוהבת ילדיה
הרכבת הטרנס סיבירית כדרכה
לאיטה ממשיכה לנוע קדימה
מפזרת בדרכה עפעפי השלג
מגלה פסי הברזל השחורים
ערמות הפחם לדודי הקטר
מעלים עשן לבן וריח
איכות הסביבה לא כאן
הקור חזק מכל חוק
מים קרים לא חסרים לרגע 
רק למצוץ הקרח הקר הנקי
הכאב החודר עד למוח
מסביר היכן אנו נמצאים
סיביר הפראית הקרה הנוצצת
לבנה וצחורה ככלה בחופתה
מפתיעה כל רגע ורגע
ככלה ביום סיום רווקותה
התנומה מתחזקת לשינה הופכת
הקור לעצמות חודר מכאיב
מתכסה בשמיכה ועוד אחת
רק חום הדודים מציל
אבי זד 14/10/14 
		
		
		
					הוסף תגובה | 
			
		
קישור ישיר להודעה