פורומים » סיפור שכתבתי

כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.

• לפני 11 שנים הלוואי שזו היתה אשמתו סתם אני

  זה היה בטעות.
  הם רבו ביניהם,
  רציתי רק לעזור.
  אף אחד נורמלי
  היה עושה זאת בכוונה.
  
  כשראיתי את פניה המבוהלות,
  את עיניה האדומות מדאגה
  וטרוטות מחוסר שינה
  הבנתי.
  הוא ניסה לפגוע בה
  הוא פוגע בה
  
  הייתי ילדה קטנה
  אבל ידעתי שעלי להתייצב מולו
  לצידה.
  
  כלי הנשק הקטלני
  נפל לרגלי
  הוא רץ כדי לנסות לתפוס אותו,
  אבל אני,
  רציתי לעזור לה.
  
  תפסתי את האקדח
  ויריתי
  אבל כמו הרבה פעמים בחיים,
  יריתי למטרה הלא נכונה.
  
  בה פגעתי,
  ישר בליבה, בלב שסמך עלי.
  נשארתי איתו
  כשאין לי על מי להישען באמת.
  
  רציתי לשמוע שמה שחיסל אותה לא היה אני
  שהוא עשה את זה,
  שזו היתה אשמתו.
  אבל אני יודעת,
  וזה הדבר הכי קשה.
  זו היתה אני.
  
  

  ---

  הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

  כותרת התגובה:
  תוכן התגובה:

  * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.