הסרט "גט" הוא השלישי בטרילוגיה של האחים אלקבץ, אחרי הסרטים: "השבעה" ו"לקחת לך אישה".
סרט עוצמתי על מעמד האישה בדת וליתר דיוק, האישה בעדה המרוקאית.
רוב רובו של הסרט מתרחש בין כותלי בית הדין, ועל כן כל הסרט סב סביב הדיאלוגים בבית הדין.
ויויאן אמסלם (רונית אלקבץ) נשואה לסימו-אלישע, והגירושין האלה הופכים לסיוט קפקאי של "תלך תבוא" מבית הדין ואל בית הדין.
הדיינים מתחשבים לאורך כל העלילה, אך ורק בבעל המסרב לתת גט, תוך כדי רמיסת האישה הלוא היא - ויויאן אמסלם.
הסרט הזה הוא דרמה שגלומות בה תיאטרליות ומלודרמטיות יחדיו.
העיסוק הוא בעולם עם חוקים מימי אנטיוכוס, עולם פרמיטיבי שהאישה מצווה לבצע את כל מה שהבעל דורש. האישה היא חפץ ואמורה להיות ממונעת על ידי הבעל. אישה = משרתת! בסרט הזה, הגבר מתאים את האישה אליו – כך נאמר בסרט הזה!
האישה היא בגד והחייט הוא הגבר שתופר, מקטין, מאריך ומקצר ויעשה הכול כדי שתתאים לו!!!
סוללת השחקנים שלוהקה הינה מהשורה הראשונה. מקבץ מעולה – שאפו!
מנשה נוי המגלם את כרמל העורך דין שמייצג את ויויאן אמסלם, משחק נהדר עם מבטא מרוקאי כבד. כנ"ל ששון גבאי, רב בעצמו שעומד לימינו של אחיו – אלישע.
בית הדין עצמו הוא חדר יתום מתמונות, שמאכלס בתוכו שלושה דיינים שחורצים את גורלה של אישה מסורבת גטה.
אב בית הדין המשוחק על ידי אלי גורנשטיין, עושה עבודה נפלאה עם מימיקה נהדרת. מתאים לו להיות רבי .
אין הרבה צבע בסרט הזה. גם הבגדים של ויויאן היו לרוב בצבע שחור ומעט מאוד נקודות אור של צבע לבן.
הדיאלוגים חדים כתער, עצובים, דרמטיים ומשעשעים כאחד.
רובי פורת שובל ואוולין הגואל כעדות בבית הדין משעשעות ומצחיקות, אך עם מסר מאוד עוצמתי על מעמד האישה.
ההופעה של רונית אלקבץ מעולה. היא יודעת לשחק! מגיע לה פרס!
אהבתי את המונולוג של רונית אלקבץ מול שלושת הדיינים. דיאלוג שנותן בוקס בבטן!
יש בסרט הזה סצנה שהמצלמה מתעכבת על פניה של רונית אלקבץ, למשך מספר דקות עם מבט נוקב לעבר הצופה. אני קוראת לקטע הזה הסצנה עם העיניים המדברות. עיניים עצובות שקוראות לעזרה: "שחרר אותי".
השתיקה של ויויאן אמסלם (רונית אלקבץ) רועמת, עוצמתית וזועקת לעזרה... אנא... בבקשה...
אני חושבת שבהחלט מגיע לסרט הזה לזכות בפרס "אופיר", ומצטרפת לכל הצופים שאמרו שהסרט הזה מצליח להפנט את הצופה. כולי תקווה שהוא גם יצליח להפנט את חורצי הדין בהוליבוד.
לדעתי אם הסרט "פרידה" זכה באוסקר, אין שום עילה שהסרט הנוכחי לא יזכה.
אני לא יכולה שלא להתייחס לעבודת המצלמה של ג'יין לפויירי. יופי של זוויות עם הדגש קולנועי נפלא.
יש כאן משחק נהדר של כול השחקנים, ולא נותר לי מאשר להחזיק אצבעות שהאחים אלקבץ יביאו לנו את האוסקר.
אל תפספסו – לכו לצפות!
ציון 10 מתוך 10
לי יניני
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
