תקציר מתוך האתר "סרט"
הסרט מביא את סיפורו של איאד, ילד ערבי מטירה, שנשלח על ידי הוריו ללמוד בפנימייה יהודית יוקרתית בירושלים שם הוא מוצא את עצמו מתמודד עם סוגיות של שפה, תרבות וזהות. הוא מנסה לשרוד ולמצוא את דרכו במקום בו מתנהלת מלחמה תמידית. איאד הנער מרגיש זר ומנוכר מנסה לפתח מערכות יחסים עם בני גילו ומבין שעל מנת להתקבל כשווה בין שווים על מנת להפסיק להיתפס כחשוד, בשביל לעבוד, לאהוב ולהיות נאהב ובעיקר בכדי להרגיש שייך, עליו לעשות מעשה ולקבל החלטה שתשנה את חייו.
שחקנים: תאופיק ברהום, יעל אבקסיס, מיכאל מושונוב, עלי סלימאן, דניאל קיציס, מרלן בג'אלי
במאי: ערן ריקליס
תסריט: סייד קשוע
הפקה: חיליק מיכאלי, אברהם פרחי, תמי ליאון, משה אדרי
צילום: מיכאל וויזויג
מוסיקה: יונתן ריקליס
ז'אנר: דרמה/ישראלי
אורך: 120 דקות
מקום ושנה: ישראל 2014
ביקורת:
הסרט "ערבים רוקדים" שנוי במחלוקת וכולנו יודעים שיש שני צדדים יש למטבע.
זהו סרט נהדר ולי אישית הוא התחבר לספר "נעמי בשלמותה" של אורית ליסטק-ירון שקראתי בימים האחרונים.
"ערבים רוקדים" נבחר כסרט הפתיחה של פסטיבל הסרטים בירושלים. באותה עת נחטפו שלושת הנערים, נרצח הנער הערבי משועפט והחל מבצע "צוק איתן". על רקע ההסלמה הביטחונית הוחלט לדחות את הקרנתו גם בבתי הקולנוע, ולכן הוא החל להיות מוקרן רק בימים האחרונים.
לדעתי עצם דחיית הקרנת הסרט הנוכחי לקהל הרחב, תרמה להיותו שנוי במחלוקת.
הבמאי ערן ריקליס ביים סרט לא קל שפונה לקהל רחב (ערבים ויהודים), מצחיק ומרגש. אני חושבת שהוא עשה עבודה יפה וכצופה ניתנה לי ההזדמנות להציץ לשני צידי של המתרס.
אני גם מודה שערן ריקליס לא מהסס לביים סרט גם אם הוא "ניראה פחות טוב". ערן פונה "לאמת" דרך המשקפיים שלו.
אהבתי את המשחק של כל השחקנים. החברות בין הנער הערבי (תאופיק ברהום) והנער היהודי החולה בניוון שרירים (מיכאל מושונוב) נהדרים.
האימא האלמנה – יעל אבקסיס המקסימה צופה מהצד ולא לחינם. יש לה תפקיד - סוג של "מטאפורה קולנועית". יעל יודעת לבטא בעזרת ארשת פנים את "התצפית על שני הנערים", והצופה מצידו בהחלט חש אותה.
כל הסיפור בסרט הוא מקצת על חיו של קשוע ומבוסס על שני ספרים נפלאים "ערבים רוקדים" ו"גוף שני יחיד". איאד – המיצג את קשוע בסרט מתאמץ כל העת להפוך ליהודי ומתכחש למורשתו.
נורמן עיסא – שחקן מקסים המוכר לכולנו מהסדרה הטלביזיונית "עבודה ערבית" נהדר. רק שאני רואה אותו – חיוך נסוך על פניי. יש בשחקן הזה משהו משעשע גם כשמדובר בנושא "רציני". נורמן בתפקיד המורה בסרט הזה וזה כל כך התאים לו. נפלא!
לאורך הסרט יש גם למעט "שתיקות" אלה בדיוק אותן דקות שהצופה "מעכל" את התמונות על המסך... לא קל... לא פשוט... ואולי יש אחדים שיחושו "בגוש בגרון".
לא מזמן קראתי ראיון עם השחקן תאופיק ברהום. את דעתי הפוליטית אני לא מתכוונת להביע, אבל אני כן מסכימה לתאופיק בעובדה אחת שהוא מציין אותה בראיון הנוכחי. ציטוט מתוך ידיעות אחרונות (11.7.14) – 7 ימים: "כשיש מבצע צבאי בעזה וכל צד יורה על הצד השני אתה בעיקר מרגיש את האבסורד. אם אתה ערבי גורמים לך לשנוא יהודים, ואם אתה יהודי גורמים לך לשנוא ערבים. השנאה הזאת לא תוביל לשום מקום. ....".
סרט ישראלי מקסים עם שחקנים נהדרים.
ממליצה בחום. לי יניני
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
