תקציר מתוך האתר "סרט"
משפחת קאדם עוזבת את הודו ומתיישבת בלומייר, עיירה קטנה באלפים הצרפתיים. קשה להעלות על הדעת מקום מרוחק יותר ממומביי או שונה ממנו, אולם גם בלומייר מחליטים בני משפחת קאדם לעשות את מה שהם יודעים לעשות הכי טוב: להכין אוכל הודי. הם מקימים מסעדה קטנה שסוחפת אחריה לקוחות רבים מהאזור. מי שאינה רואה את נוכחותם בעין יפה היא שכנתם השמרנית, מאדאם מאלורי – שפית של מסעדה צרפתית מסורתית הממוקמת במרחק מאה צעדים מזאת החדשה של משפחת קאדם. זוהי מערכה קולינרית מורכבת המתחוללת בין מאדאם מאלורי למשפחת קאדם, אך גם לחברות בלתי צפויה שמתפתחת לה בהדרגה ומפיחה רוח של תקווה וסובלנות.
שחקנים: הלן מירן, רוהאן צ'אנד, שרלוט לה בון
במאי: לאסה הלסטרום
תסריט: סטיב נייט
הפקה: גו'לייט בלייק
צילום: לינוס סנדגרן
ז'אנר: דרמה
אורך: 120 דקות
מקום ושנה: ארה"ב 2014
ביקורת:
הסרט מבוסס על הספר של ריצ'רד ק. מוראייס.
לא הייתי מגדירה את הסרט כיצירה קולנועית, אך מאידך סרט משעשע על יריבות עסקית עם הפי אנד.
אני מחוייבת להזהיר את כל המתכננים לצפות בסרט, לא ללכת לסרט הזה עם קיבה שמקרקרת... אלא אם כן, אתם נוהגים לנשנש פופקורן בסרט.
גב' מלורי-אלמנה, בעלת מסעדה, אשת עסקים בטוחה, קשוחה עם יופי אריסטוקראטי, אצילית בהילכותיה עומדת מול יריב הודי, איש חם, פשוט, מהיר חמה שלא מבין הרבה ב"ערמומיות עסקית" ובוודאי שלא בתרבות האירופאית. הודי הזה הוא איש ענק, עקשן עם לב מלוא הטנא בנתינה.
בסרט הזה תמצאו הרבה צילומי תקריב של אוכל ואוכל ועוד אוכל. האוכל הצרפתי, אנין הטעם, עדין בתיבול, מול האוכל ההודי המתובלן בשפע של תבלינים. בדיוק כמו הדמויות הראשיות בסרט... היא והוא...
נעשתה כאן הקבלה יפה של שני אנשים שונים מאוד, לבין שני סוגי טעמים מלבד הטעם, נוסף לכך גם המרחק הגיאוגרפי בין המדינות הללו.
תמצאו בסרט הזה המון צבע, נופים שונים, ואת הרחוב והשוק ההודי לעומת הנופים המקסימים והמרחבים הירוקים של צרפת.
הסרט הזה הוא אקסידנט של טעמים ותרבויות, עם שחקנים מעולים.
את הספר לא קראתי ולכן אין לי אפשרות להשוות בין שתי היצירות הללו.
אחד המשפטים שנחרטו בזיכרוני : "אם אני לא יכול להביס אותם, אני אצטרף אליהם". יופי של משפט שתמיד נכון ביחסים בין בני אדם.
כמו כן ניתן כאן הדגש על גודלה של ההצלחה... איפה הגבול ומתי ההצלחה האישית, הופכת להיות ההצלחה של כולם? וכשהיא הופכת להיות הצלחה של כולם, האם נותר אותו טעם של הצלחה שחווית בראשית הדרך? נקודה למחשבה.
לסיכום: סרט חביב לסוף הקיץ, קליל, כיפי של 120 דקות שגומעים אותם מבלי להרגיש.
ציון 8 מתוך 10.
צפיה נעימה, לי יניני
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
