לילה עכשיו
ילדה ברחובות
רוח קרירה מנשבת בעורפי, מחשבות קפואות
אני לבדי, כי לילה עכשיו
מסיטה מבטי, עלה שלכת יחד, אני אוחזת בו, רבדים של עולמות ירוקים אפורים על פניו
הוא עוד לח, אצבעי מחליקה על טיפות הטל, אני טומנת את העלה בכיסי
אני צועדת, תמיד קדימה, מולי ניצב עץ, גזע עבה וחכם, עלים עצובים.
זרועותיי עוטפות את הקליפה רווית השנים, אני מרגישה בחיבוקי את פעימות חייו
אני מתיישבת לצידו, אנחנו מנהלים דיון בשתיקה. העלה בידי
אם תביטו מחלונכם, ותראו ילדה קטנה נשענת על עץ, זו אני
זה מה שאתם אולי רואים, אני רואה מה שרק ילדים בלילות ועצים רואים
ניצוצות זהובים מהשמיים, אבק כוכבים, נוחתים באוויר העולם, קלים מנוצה
נחים על ראשיהם של חולמים
זה מה שאני רואה, וגם העץ. אני לבדי
לילה עכשיו.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה