פורומים » סיפור שכתבתי
כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.
כתיבת הודעה חדשה בפורום סיפור שכתבתי
» נצפה 596 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 11 שנים ו-4 חודשים ספור שהתחלתי לכתוב crow
זה סיפור שהייתחלתי לכתוב (בכללי זה הסיפור הריאשון שאני מפרסמת)
זה מדע בידיוני
תגידו אם זה נחמד או כדי לי לעבור למשהוא אחר
פרק 1
זה היה יום חמים באמצע האביב אני כמו תמיד שכבתי עם הפנים לתיקרה בחדר שלי בבית היתומים. רוב הילדים היו בחוץ ביום אביב ונאים כזה .
כולם חוץ ממני. אני שונא ימים חמים ,אמרתי לעצמי . כמו כל פעם שהאיתי לבד ,
חשבתי על ההורי ,אך שהם נטשו אותי לבד ליד בית היתומים עם פתק שעליו כתוב "סליחה", על הקעקוע המוזר על זרועי ועל העובדה שהם נעלמו , אפילו בדיקות הגנטיק שעשו לי אמרו שהוא לא מזוהה .לרוב הילדים יש תמונה או שהם דברו איתם .אני לא זוכר כלום .פתאום נפתחה הדלת "איי,רן תיפתח את העיינים הסגולות והיפות שלך ובאו כבר לשחק." פתחתי את "העיינים היפות שלי". זה לא הפתיעה אותי בכלל שמייק שוב ירד על העיינים שלי. קמתי מהמיטה ופיהקתי . "מה אתה רוצה ממני?", "אנחנו זקוקים לעוד שחקן כדורסל." למרות שאני לא בכושר וכולם יודעים את זה אמרתי "כן". אתחלנו לרדת למטה . בית היתומים הוא ביניין מלבני גדול בעל שתי קומות בראשונה יש את המיטבחיים ,חדר אוכל, וסלון-שתי ספות גדולות שתי כורסות וטלווזיה שכבר שנתיים מקולקלת . המיזבלה הזאות היא בית ל50 ילדים ונערים. יצאנו לגינה שלא פחות גרועה מהבנין- עשבים שוטים בכול מקום ועץ אחד ויחיד בקצה . תחת העץ הזה מצוא אותי , זיכרונות לא נעימים. לא היה לנו מיגרש כדורסל ,תמיד שמנו שתי פחים והם היו הסלים.קבוצה של שמונה ילדים ישבה על הדשא . אריק ,קפטן קבוצת האדומים קם וצעק "לא יכולתה למצאו מישהו יותר טוב ". אני ומייק החלפנו מבטים ."סתם אני צוחק , אתה מתאים". היה לו מזל, הילד האחרון שצחק כך ,נישאר עם שן שבורה ואף מדמם, אבל אף אחד משם לא יודע את זה הן עוד לא הגיעו לכאן אז, אפילו מייק החבר הכי טוב שלי לא יודע את זה. התחלקנו לקבוצות והתחלנו לשחק . אבל שמעתי מישהו צועק ליד השער . זה היה אחד העובדים החדשים שלא זכרתי את שמו. "היי , בואו לפה, יש ילדה חדש". אפסקנו לשחק ורצנו אל השער ליראות את הילדה החדשה.היא הייתה בת 14-15 ., בערך כמו רוב הילדים כאן (כולל אותי) היא לבשה חולצת בטן שחורה עם כיתוב מוזר אליה. ומכנסי ג'ינס קצרים. היה לה שער שחור ארוך וישר ,והעור שלה היה חיוור מאוד וכשהיא הסתכלה עלי ראיתי את העינים שלה-סגולות וגדולות ,בדיוק כמו שלי. "זאת קארי , בבקשה תתנהגו יפה עלייה". אמר העובד ."אוהבת כדורסל ? , אנחנו בדייוק התחלנו לשחק". אמר אריק."לא" היא ענתה לו ."שמישהו יעשה לה סיור " צעק העובד בזמן שנכנס לבניין."אתה!" זה היה כל כך מפתיע שאני חושב שקפצתי מטר באוויר . " אאאאנני" גימגמתי. היא הינהנה.
הלכנו עד שהגענו לדלת הכניס , לא היה שם אף אחד.קארי התחילה להרים לי את האת החולצה , ההרגשה הייתה מוזרה רצית למחות אבל הייתי כל כך מופתע שלא ידעתי אך להגיב :לתת לה מכה ולברוח בצרחות, לתת לה לעשות מה שהיא עושה או לבהות בה במבט מוזר. בחרתי באפשרות שלוש . היא ראתה את הקעקוע שלי והפסיקה מיד.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
