כמעט כל מה שאני כותבת הוא לא מובן למי שלא מכיר אותי (ומי שמכיר אותי לא יודע שאני כותבת, אז אף אחד לא מבין את מה שאני כותבת).
הסיפור הזה מתבסס על הפרשנות שלי לדגי הבננה ב"יום נפלא לדגי בננה"- אנשי החברה השטחית והתאוותנית. לאותה נסיכה קפואה (לאו דווקא נסיכה, רציתי להראות שזאת מישהי שלא חסר לה דבר) נמאס מאותם "דגי בננה", לכן היא התאבדה. הדבר הזה לא חד משמעי מקריאה של הסיפור, אבל זו הכוונה. רק איש אחד ידע למה היא התאבדה, והוא זה שכתב לה את המכתב. בסוף המכתב כתב ש"זה יום נפלא לדגי בננה", משפט שלקוח מהסיפור של סלינג'ר, ובכך סיכם את סיבת ההתאבדות.
הסיפור בנוי בהדרגה, מסימנים שאינם חד משמעיים לסימנים חד משמעיים למוות של ה"נסיכה", למרות שהמילה "מוות"
ומילים שקשורות בה לא מופיעות בו בכלל.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה