פורומים » סיפור שכתבתי
כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.
כתיבת הודעה חדשה בפורום סיפור שכתבתי
	
				» נצפה 1028 פעמים מאז תחילת הספירה.
					
						
						- 
	לפני 11 שנים ו-6 חודשים קטע שנכתב לעת ערב שרוןאחותי ואמא שלי היו בקניון, אז נשארתי בבית,
 יושבת בסלון, וקוראת כרגיל.
 קראתי עוד עמוד ועוד עמוד, אבל לא באמת הייתי מרוכזת בספר.
 חשבתי על כ"כ הרבה דברים, על מחוייבויות שיש לי,
 ואז המחשבות שלי נדדו.
 חשבתי על כל מיניי דברים שצפויים לי בזמן הקרוב,
 כמו חופשת הפסח האחרונה שלי בתקופת התיכון, על הסמינר שהולך להיות לי,
 על המבחנים והבגרויות שיהיו לי אחרי החופשה, על מסיבת הסיום ועל הנשף
 שיהיה.
 כבר קניתי לי שמלה, ממש מזמן, אז לא הייתי מודאגת בקשר לזה,
 וגם נעליים השגתי.
 אחרי כמה הרהורים על הנשף, התחלתי קצת לחשוב על כל ההתעסקות הזאת סביב זה.
 שזה קצת עצוב שאנחנו מתעסקים בזה. שאני מתעסקת בזה.
 המרדף הזה אחרי העושר והיוקרה וכל מה שנוצץ וזוהר.
 זה בסדר שאכפת לאנשים מהמראה שלהם , חשבתי, אבל זה כבר רע
 שהחיים שלנו סובבים רק סביב זה.
 חשבתי גם על משהו שהמדריכים שלי העלו בסמינר הראשון שהייתי בו(והאחרון שהיה),
 שאנשים הולכים בערך באותו המסלול.
 כשחשבתי על מה שהם אמרו, חשבתי על השיר של רוברט פרוסט שלמדנו בספרות אנגלית:
 
 Two roads diverged in a yellow wood,"
 And sorry I could not travel both
 And be one traveler, long I stood
 And looked down one as far as I could
 To where it bent in the undergrowth;
 
 Then took the other, as just as fair,
 And having perhaps the better claim
 Because it was grassy and wanted wear,
 Though as for that the passing there
 Had worn them really about the same,
 
 And both that morning equally lay
 In leaves no step had trodden black.
 Oh, I kept the first for another day!
 Yet knowing how way leads on to way
 I doubted if I should ever come back.
 
 I shall be telling this with a sigh
 Somewhere ages and ages hence:
 Two roads diverged in a wood, and I,
 I took the one less traveled by,
 And that has made all the difference".
 
 בתרגום:
 
 "שתי דרכים נפרדו ביער עבות
 
 לא שתיהן בשבילי; הצרתי על כך
 
 נעצרתי מולן לזמן ממשך
 
 לארכה של אחת הרחקתי ראות
 
 עד לנקדת פתולה שבסבך
 
 לשניה אז פניתי, כמותה מפתה
 
 ואולי במעט מצודדת יותר
 
 רמוסה קצת פחות, כך לי נדמתה
 
 עשביה שעליה פחות עבתה - -
 
 בעצם דמו הן כמעט בלי הכר
 
 בשתיהן כאחת רצד שם האור
 
 על מרבד בתולי של עלי השלכת
 
 אז אמרתי, לזו יום אחד עוד אחזר!
 
 אך לא: שכן דרך נמשכת
 
 ידעתי, מכאן לא אשוב עוד ללכת
 
 ברבות הימים, בשנים הבאות
 
 אאנח בחזרי לספר איך אי-שם
 
 משתי הדרכים שביער עבות
 
 בחרתי בזו שהלכו בה פחות
 
 ופה הרי כל ההבדל בעולם. "
 
 
 כשחשבתי על השיר, נזכרתי בטיול שעשיתי שעתיים לפניי שהיום נגמר,
 עם הכלבה שלי.
 הלכתי איתה בשדה לייד הבית שלי.
 אחד האיזורים הירוקים הטבעיים המועטים שעוד נותרו בעיר.
 הנוף היה יפהפה. כ"כ יפהפה שהייתי חייבת לצלם אותו.
 צילמתי ושלחתי לקבוצה שלי ושל החברות שלי בוואטסאפ,
 ואחרי ששלחתי את התמונה כתבתי:
 "קרה לכן פעם שראיתן משהו כ"כ יפה, שהייתן חייבות לשתף אותו?".
 הן לא הגיבו. בטח חשבו שאני קיטשית או דרמה קווין.
 לא היה לי אכפת. זה היה כ"כ יפה.
 
 התחלתי לחשוב לעצמי שאני רוצה שכשתהיה לי משפחה משלי אני גם רוצה לגור
 במקום ירוק, עם שדות ירוקים ויפים, פרחים בשלל צבעים ועצים אייתנים וחזקים.
 נוף ציורי.
 מעניין אם בכלל ישאר ירוק כלשהו כשאהיה מבוגרת, הירהרתי.
 
 המחשבות נקטעו לי כשאמא שלי ואחותי חזרו.
 "איך היה בחוץ?" שאלתי אותן.
 אמא שלי אמרה "היה נחמד. ראיתי כל מיניי בגדים שהיו מוצאים חן בעינייך.
 חבל שלא באת".
 "התחיל כבר מאסטר שף?" אחותי שאלה.
 "אני לא רוצה לראות את זה. כבר הזמנתי את המקור" אמרה אמא.
 "האמת שדווקא גם אני רציתי לראות מאסטר שף" אמרתי.
 
 וככה בעצם חזרתי לשגרת היומיום שלי.
 
 
 הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה- 
	לפני 11 שנים ו-6 חודשים זה ממש יפה! no fearוהיי, אין שום דבר רע בשגרת היומיום. לפעמים צריך להתעסק גם בדברים קטנים לכאורה כמו בגדים וריאליטי. אם כל הזמן נחשוב על דברים גדולים כמו הדרך שלנו בחיים והמשמעות יכאב לנו הראש. צריך מדי פעם לנוח.
 ולגבי השיר אני מסכימה לחלוטין! אגב, את תרגמת אותו?
 כי זה תרגום ממש טוב!
 
 הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה- 
	לפני 11 שנים ו-6 חודשים תודה (: שרוןלא, חיפשתי את התרגום.
 אני יודעת שזה בסדר להתעסק גם בדברים השטחיים,
 אבל לפעמים זה נהיה חלול.
 ז״א, יש את האנשים שחיים רק על הדברים השטחיים
 ורואים רק את עצמם, הכאן והעכשיו,
 ולא מסתכלים מיסביב.
 כן, זה בסדר גם לחשוב על הרגע הזה ממש ועל עצמנו
 אבל גם לנסות לחשוב על עוד דברים ואחרים.
 
 הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה- 
	לפני 11 שנים ו-6 חודשים נכון, אבל את לא יכולה להחליט בשבילם. no fearאז יש להם חיים שטחיים. אז מה? העיקר שטוב להם. תחשבי רק על עצמך. (לא בקטע של אנוכיות, אבל הבנת למה התכוונתי?)
 
 הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה- 
	לפני 11 שנים ו-6 חודשים כן. שרוןאני יודעת שאני לא יכולה להחליט בישבילם(אני גם לא בקטע של להחליט),
 אני חושבת שאנשים פשוט צריכים פשוט לנסות להסתכל על עוד
 דברים חוץ מעצמם......
 אם אנשים ינסו להסתכל על עוד דברים ולא רק על עצמם,
 הם יוכלו גם להשפיע על הסביבה(:
 חוץ מזה, אני בתכל׳ס לא מתעסקת יותר מידיי בעניינים
 ״רציניים״.
 
 
 הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה- 
	לפני 11 שנים ו-6 חודשים נו, בסדר :) no fear (ל"ת)
 
- 
	
 
- 
	
 
- 
	
 
- 
	
 
- 
	
 
		 
		