לא הצלחתי לעבוד היום, אחרי ששמעתי על הסיפור הנורא בירושלים... אז פשוט כתבתי...
עלה המוות בחלון
ואת-
עוד הוגה בחלומותייך
שוגה באהבותייך
העולם כמו עצר מלכת
נעלמו כוכבים מהשמים
פינו מקומם לשחור
לשכול
אך את,
גם אם נאנחת ודומעת
ממשיכה??
ראי איך השחיר העולם
כיצד קדרו פניו
אמרי לי!
איך ניצתה בליבך התשוקה???
הייתכן לו, ללב
שנקרעה ממנו פיסה
ומדמם
ומתייסר
אך חי?
הייתכן לה, לנשמה
שרואה בסבלי אחותה
ומתאווה?
קרעי חולצתך
השפילי גווך
ובכי
בכי...
תני לו לכאב
לשטוף את גופך
לנסר
תני לו לאבל
לחבל בנשמתך
לייסר
המחר יפציע
והכואב יישכח
הוא ימשיך למות מידי בוקר
על ילדו שנלקח
גם את תמשיכי
ותחייכי
ותרטני
אך אי-שם בליבך
תחיה הפינה
שהתאבלה והשתתפה
איתו
היא תעמוד שם לצידו
ברגעי המשבר
תהנהן כשיזעק מכאב,
כשיפכור ידיו בייאוש
תכאב אתו
תתכווץ
ערבות
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
