התחלתי לפני הרבה שנים לקרוא באוטובוס בנסיעה ארוכה מאוד ספר של היושבת לצידי לא זוכרת את שמו ולא הספקתי לצערי לסיימו. הספר מבוסס על סיפור אמיתי ולכן זה לא עוזב אותי, בספר סופר על ישוב קטן בנגב שאוכלס רק בעולים חדשים מפולין וגרמניה לאחר השואה. באחד הימים שאחד מהתושבים בתו התחתנה עם מזרחני הישוב דרש שתעזוב את המקום למרות שהוריה מהוותיקים שם. שהרי עד אז כל הילדים שמרו היטב על המסגרת העדתית. ההורים הנפגעים החליטו ללמד את הישוב לקח ומכרו את הדירה שלהם למשפחה מקסימה עם שמונה ילדים אך עולים מתימן. המשפחה שמכרה לה את הדירה הודיעה למשפחה החדשה על בעיית הגזענות והכינה אותם לעובדה שיהיה להם קשה להיקלט בישוב. המשפחה מתימן לא נרתעה ולא פחדה להיכנס לגוב האריות. אבל גם לא תיארה לעצמה בחלום הכי שחור לאיזה מסכת התעללויות היא נפלה ברגע שהתיישבה בבית החדש. ידוע לי כי הפרשה נגמרה בטרגדיה איומה, בנה הבכור של המשפחה מתימן נרצח בתאונה מבויימת ע"י פרחחים בני הישוב. בזמנו היה משפט קשה ואכזרי ומפורסם ביותר. אני מאוד רוצה לאתר את הספר גם כדי להיזכר באיזה ישוב מדובר שהרי כיום אני תושבת הדרום. וגם לקרוא את סוף הפרשה במלואה. הסיפור ארע כמה שנים לאחר קום המדינה. אשמח לקבל פרטים באם מישהו יודע משהו על הספר ויוכל לעזור לי לאתר אותו.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
