"הם דומים כל כך לסבא שלי " צוטטה פעם גולדה מאיר,כמי שלא יכלה לעמוד,מבחינה רגשית,מול תביעות המפלגות הדתיות,ואמנם,כל התאוריות הנתלות בדבר איזו מזימה מאקיבליסטית אפלה בין שלטון תנועת העבודה ההיסטורית לבין הממסד הדתי להשלטת המדינה על הדת ולהפך-מתגמדות מול האמת הפשוטה,שהתאוקרטיה הישראלית יסודה בעצם בסנטימנטליות,כפי שיתכן ששורשיה של הרתיעה מהפרדת הדת מהמדינה נטועים יותר בפסיכולוגיה מאשר בפוליטיקה ,למבוכת הזהות של הישראלים דתיים וחילוניים כאחד תורמת אולי ההתפסות הילדותית -במקצת לדמותו החיצונית של איש העיירה המזרח אירופאית מהמאה הקודמת כמין תקן של היהודי בהא הידיעה,שכל התרחקות ממנו הנה בגדר התרחקות מהיהדות עצמה (גולדה:"מי שאינו יודע יידיש אינו יהודי")מכאן ההסבר לכמה מן המתחים העדתיים,ובעיקר לחוסר האונים המוזר של המשטרה בטיפולה באלימות של עבדקנים לבושי שחורים ,לעומת האגרסיביות המפורסמת שלה בטיפול בכל דגם אחר של ישראלי.מכאן גם המטמורפוזה שעוברים באחרונה פושעים פליליים ,המופיעים יותר ויותר בבתי משפט כשהם -איך אפשר להגדיר זאת אחרת-"מחופשים ליהודים" או למה שנדמה להם כסבו של השופט."
דורון רוזנבלום כותרת ראשית 30.1.85
איך אמר קהלת?
ט מַה-שֶּׁהָיָה, הוּא שֶׁיִּהְיֶה, וּמַה-שֶּׁנַּעֲשָׂה, הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה; וְאֵין כָּל-חָדָשׁ, תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ. י יֵשׁ דָּבָר שֶׁיֹּאמַר רְאֵה-זֶה, חָדָשׁ הוּא: כְּבָר הָיָה לְעֹלָמִים, אֲשֶׁר הָיָה מִלְּפָנֵנוּ. יא אֵין זִכְרוֹן, לָרִאשֹׁנִים; וְגַם לָאַחֲרֹנִים שֶׁיִּהְיוּ, לֹא-יִהְיֶה לָהֶם זִכָּרוֹן--עִם שֶׁיִּהְיוּ, לָאַחֲרֹנָה.(קהלת א ט-יא)
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
