חייל שלי\ יובל אמיתי
החייל שלי לקרב יוצא ועצב בעניו. יודע שאולי הוא לא יחזור. אולי יאבד את חייו.
פרידה קצרה של שתי דקות זה כל מה שיתאפשר, כי אל המלחמה, המקום הנורא- אסור לו לאחר.
תינוק בוכה שלא מפסיק משאיר מאחוריו. גם אם, ובת ועוד ילד קטן- לא מסיטים המבט מעיניו. כי יודעים הם שלא יהיה עוד מבט, מנסים הם לחרוט בזיכרונם כל צבע כל צליל כל דבר אפשרי "להתראות, חייל שלי".
גם עם כל ההכנות שעבר בחייו לא הוכן הוא לרגע הזה, על היום הראשון חברו לפלוגה מת מפגיעה בחזה. "אל תסתכל" הוא אומר לעצמו, הוא יודע שאסור לו לבכות, כי לא יחזיר הוא את המתים ונותר לו רק לקוות. שומע פיצוץ נוסף מדרום אך לאחור הוא לא מביט, כי למד הוא כבר הגרסא הקבוע "עוד מתים" חוזר התקליט.
הפגזות הפגזות ועוד נפגעים, ואין מספיק רופאים, הפגזות הפגזות ועוד אנשים שמתו אט אט בייסורים. "חייל שלי, תהייה חזק, המלחמה עוד מעט תיגמר. חייל שלי, תישאר בחיים, ותחזור הביתה מהר."
" נגמר לו הקרב עם אלפי הרוגים, החייל חזר לביתו. מרגיש הוא אשם על כך שנושם, שחבר שלו מת במקומו. הוא לא מביט בעיני משפחתו. החייל אינו מסוגל. מתעורר הוא בלילה, אינסוף סיוטים לא רוצה הוא לחיות עוד בכלל.
"חייל שלי, אל נא תבכה, תדע כי אתה לא אשם, כל חבריך שומרים שם עליך, בשבילך הקריבו חייהם.
החייל שלי לקרב יוצא ועצב בעניו. יודע שאולי הוא לא יחזור. אולי יאבד את חייו.
פרידה קצרה של שתי דקות זה כל מה שיתאפשר, כי אל המלחמה, המקום הנורא- אסור לו לאחר.
תינוק בוכה שלא מפסיק משאיר מאחוריו. גם אם, ובת ועוד ילד קטן- לא מסיטים המבט מעיניו. כי יודעים הם שלא יהיה עוד מבט, מנסים הם לחרוט בזיכרונם כל צבע כל צליל כל דבר אפשרי "להתראות, חייל שלי".
גם עם כל ההכנות שעבר בחייו לא הוכן הוא לרגע הזה, על היום הראשון חברו לפלוגה מת מפגיעה בחזה. "אל תסתכל" הוא אומר לעצמו, הוא יודע שאסור לו לבכות, כי לא יחזיר הוא את המתים ונותר לו רק לקוות. שומע פיצוץ נוסף מדרום אך לאחור הוא לא מביט, כי למד הוא כבר הגרסא הקבוע "עוד מתים" חוזר התקליט.
הפגזות הפגזות ועוד נפגעים, ואין מספיק רופאים, הפגזות הפגזות ועוד אנשים שמתו אט אט בייסורים. "חייל שלי, תהייה חזק, המלחמה עוד מעט תיגמר. חייל שלי, תישאר בחיים, ותחזור הביתה מהר."
" נגמר לו הקרב עם אלפי הרוגים, החייל חזר לביתו. מרגיש הוא אשם על כך שנושם, שחבר שלו מת במקומו. הוא לא מביט בעיני משפחתו. החייל אינו מסוגל. מתעורר הוא בלילה, אינסוף סיוטים לא רוצה הוא לחיות עוד בכלל.
"חייל שלי, אל נא תבכה, תדע כי אתה לא אשם, כל חבריך שומרים שם עליך, בשבילך הקריבו חייהם.