פרק 2- חייב לפעול:
כמובן חייכתי והסתכלתי על סיוון, ופתאום סיוון שיחקה עם השיער הג'ינג'י שלה ודיברה עם רועי ואמיר, בדיוק מזה חששתי, שהיא תידלק עליו כמו שהוא דלוק עליה. החיוך שלי הפך למבט כועס והרגשתי שאני חייב לפעול... הלכתי לשולחן בו היו רועי, אמיר וסיוון ושאלתי: "על מה מדברים?" בשנייה שהגעתי רועי קם והלך, כמו שבטח כבר הבנתם רועי לא החבר הכי טוב שלי, "סתם מספרים בדיחות, צוחקים, נזכרים בכל מיני דברים מהשנה ומשנים קודמות." ענתה לי סיוון וקמה והלכה גם היא למיקה, טניה וגל, באותו רגע נשמע הצלצול לסיום ההפסקה.
~13:30~ "טוב, יאללה, חמש דקות לצלצול רוצים לשיר קצת ולהנות מהדקות האחרונות שלכם כאן כדלדניקים?" שאלה גבי. "יאאאאאאאא, ווהוו, יאללה בלאגן!!!" צרחו כולם ורק אני ניגשתי בשקט אל סיוון "היי, נגמרת שנה" "סוף סוף ענתה לי בחצי חיוך, ממש רציתי פשוט לנשק אותה, בידיעה שלא אראה אותה חודשיים בערך. "כל כך יפה" מלמלתי בשקט, הסתכלתי על סיוון שכנראה שמעה את זה "מה?" היא נראתה המומה "סתם, לא חשוב, ממש כלום" הסמקתי וברחתי אל נועם ועשיתי עצמי רוקד ונהנה למרות שלא הורדתי את המבט שלי מסיוון שנראתה עדיין די המומה. החלטתי שזהו, אני פשוט חייב להציע לה!
עכשיו ממש נשמע הצלצול לסיום השנה, ובאותה שנייה בדיוק פשוט חציתי את הכיתה אל סיוון ואמרתי "משאמרתי קודם זה שאת כל כך י..." "נו איך אתם? נרגשים? זהו נגמרה השנה!" קטע את השיחה רועי הכל כך דוחה הזה! היה באלי לתת לו בוקס שיהרוג אותו "מה אמרת לי?" שאני מתרגש שיוצאים לחופש גם את?" לא חיכיתי לתשובה והלכתי. כל הדרך הביתה חשבתי "מה אני יכול לעשות? כל פעם שאני מנסה להתחיל איתה משהו קורה, כנראה שזה פשוט לא צריך לקרות...
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
